ניצה וולפנזון
סבתי, בילה גיטה הירשפלד נולדה בריגה-לטביה בשנת 1870 ובהיותה בת 16 בשנת 1886 עלתה ארצה עם משפחתה והם התיישבו בראשון לציון.
חלק ממשפחת הירשפלד לא עלו ארצה והיו מהם שהיגרו לארצות הברית ואנגליה.
סבתי נישאה לשמעון בן זאב בנו של אחד ממייסדי ראשון לציון, זאב אברמוביץ. הוא עיברת את שמו לבן זאב כאשר נסע לארצות הברית ללמוד כלכלה בשלהי המאה ה-19.
משפחת הירשפלד התגוררה מול משפחת אברמוביץ, משני צידי רחוב ויצברד של היום, הפונה צפונה מפינת רחוב רוטשילד – ומכאן כנראה נולד הרומן.
בשנת 1900, כאשר אמי, הבת הבכורה, הייתה בת 4, קנה סבי את בניין "בית הפקידות הראשון", בפינת רוטשילד/מוהליבר, ואחיה ואחיותיה נולדו וגדלו בו. היה זה מרכז התכנסות למשפחה המורחבת וכולנו, הצאצאים, נושאים איתנו זכרונות מרגשים.
בעיקר אני זוכרת את המכתבים של משפחת טל מארצות הברית ומשפחת מייזל באנגליה. אלה היו איגרות דואר אויר כחולות, מקופלות, או גלויות מצוירות. והיו גם מדי שנה ברכות לראש השנה.
שמורה אצלי ברכה של הרי טל ששלח מארה"ב להורי כאשר נולדתי.
תמונת העטיפה והברכה באידיש.
מה שהביא אותי לכתוב את כל זה:
בשנת 1947 קבלו ברכת שנה טובה מהמשפחה בארה"ב.
שימו לב למגן דוד המופיע בכרטיס השנה טובה.
זה שנים שאני בקשר עם זאב ברקן שחקר באופן מקיף ומעמיק את תולדות המגן דוד וכתב מספר ספרים בנידון.
בזמן המחקר שלחתי לו הרבה תמונות ומסמכים שעליהם המגן דוד, ובין היתר גם את כרטיס הברכה הנ"ל.
לזאב יש גם בלוג עם כל התמונות וההסברים שצבר וקיבל גם ממני ומאחרים.
והשבוע כתב לי זאב:
בטח ישמח אותך לדעת שהשנה טובה שתרמת לבלוג שלי על המגן דוד בספטמבר 2008 היא הפוסט הכי פופולרי בו, ועד כה צפו בה 18,612 איש.
להתראות בשמחות
זאב
magendavidalbum.blogspot.co.il
מדובר כמובן בכרטיס הברכה הנ"ל ובבלוג יש הסבר על מי ששלח למי ומתי.
http://magendavidalbum.blogspot.com/2008/09/blog-post_27.html
אשמח לקבל תרגום של הברכה באידיש, שקיבלו הורי כשנולדתי.
תרגום שנעשה ע"י מנחם:
המכתב:
בת דודתי ובן דודי היקרים!
מזל טוב לשניכם והרבה שמחה לכולכם. בתקוה שהבת החדשה שנולדה לכם תביא לכם הרבה אושר ועונג.
זו הפתעה לכולנו, ואנו מקוים שגרטל מרגישה טוב ובמצב רוח מרומם.אנו מקוים גם שהכל אצלכם טוב.
כאן באמריקה, חסר הרבה כדי שיהיה טוב.
כולנו בטוב, ואשתי והילדים, מוסרים לכם ברכות לבביות ומאחלים לכם מזל טוב לגרטל ולדוד ובבקשה נשקו את הילדים עבור כולנו.
מיטב הברכות ל …… ןלדודה הגדולה שיינע טויבע ולכל ……. והמכרים
ושוב פעם מזל טוב
הרי טל
כרטיס הברכה:
לשנה החדשה אני מאחל לכם אושר, בריאות וחיים, ושאלוהים ייתן חתימתו.
בתיה נוי
מעניין, ניצה. באיזו שפה דיברו אצלך בבית? (אני רואה שאת לא מבינה אידיש). האם סבך וסבתך דיברו ביניהם אידיש? עברית? איך דיברו עם אימך? אני שואלת, כי אמא של סבתא רבא שלי, וכמובן גם סבתא שלי, דיברו אידיש, למרות שנולדו בירושלים.. אבא שלי, יליד ירושלים, דיבר עם סבתי באידיש. אליעזר בן יהודה, קרוב משפחה שלנו ולמרות זאת, בני משפחתי, המורחבת, גם הדודים של אבא שלי, דיברו אידיש. למרות שכולם למדו בבתי ספר עבריים בירושלים ששם דיברו עברית. סבתי, למרות שהתעקשה לדבר באידיש עם כל הסובב איתה, ידעה עברית על בוריה. עיתונים היתה קוראת רק בעברית.. מעניין איך דיברו בראשון באותה תקופה. המשפחה שלי החלה בעליה לא"י ב1830. והיו חדשנים והקימו שכונות מחוץ לחומות, אבל דיברו אידיש.
ניצה וולפנזון
בתיה, אצלנו ידעו אידיש אבל חוץ מסבתי כולם דיברו עברית. אמי והילדים שנולדו אחריה למדו בגן ובבית ספר עבריים בראשון שהיו הראשונים בעולם שלמדו עברית בעברית. המורים תרגמו את הספרים לעברית. סבתי דיברה אלי באידיש ועניתי לה בעברית והיא הבינה הכל. סבי נפטר הרבה לפני שנולדתי ויש הספד להרצל שהוא כתב באידיש. אבי עלה ארצה מריגה בגפו ודיבר עברית, אביו היה שם מורה לעברית.
בתיה נוי
ניצה, תודה. זה שידעו אידיש, זה ברור. באו ממזרח אירופה. אבותי הגיעו מבלרוס. התיישבו בצפת ועברו לירושלים. הקימו את נחלת שבעה שבעה ומאה שערים. אחד מהם גם התיישב במלבס עם יואל סולומון. חלקם הגדול דווקא ישב כבר בשכונות החדשות בירושלים למרות זאת, שמעתי אותם רק דוברים אידיש. איתי סבתא שלי דיברה כמובן רק עברית..
Atsila Benton
ניצה, סבתא שלנו דברה וקראה גרמנית ( העיתון" ידיעות חדשות"). מהתקופה של פרנץ יוזף. אנו דברנו אתה גם עברית וגם אידיש שלמדנו ממנה.
ניצה וולפנזון
אצילה, אני זוכרת את העיתון בגרמנית, שכלל תכנים של בריאות, שהיה באופן קבוע על השולחן שעל יד המיטה שלה. אני דיברתי איתה רק עברית. הבנתי את האידיש שלה והתרגשתי מאוד כשאמרה (באידיש) שהיא אוהבת אותי כי אני אוהבת ללמוד…. מצרפת תמונה שלה שאני שומרת אותה בחיבה.
Atsila Benton
האמת שאני למדתי ממנה אידיש וכח מה שאני יודעת זה ממנה.. זו תמונה מקסימה של סבתא
Hanna Hanna David
קוראת בצמא את כל הכתוב כאן על משפחות המייסדים וכולי הערכה גדולה לפועלם בראשון לציון בפרט ובכל הארץ בכלל.
מכיון שהייתי בת בית אצל משפחת הורביץ וגם בן זאב ספגתי באהבה את כל ההיסטוריה שלהם.
מאד מיוחד לראשון לציון האהובה