ישראל פרקר
מאות פעמים עברתי ליד עץ תות, גדול צמרת, הנטוע בחצר מוזאון ראשון לציון, ולא התעכבתי לידו, עד הבוקר. לאחרונה קראתי בחוברת "עצי תפארת מספרים את סיפורה של ראשון לציון" , שבהוצאת מוזאון ראשון, על עצים היסטוריים בעירנו.
פוסט זה מבוסס על סיפורו של עץ תות לבן, שבחוברת. ברחבי ראשון ישנם עוד מספר עצי תות "עתיקים".
עץ התות הזה קשור לניסיון חקלאי ישן לגדל עצי תות לאו דווקא בזכות פריים המתוק, אלא בשל עליהם, המשמשים מזון ל"תולעי משי", זחלי העש טוואי המשי, המתגלמים בתוך פקעת קורי משי שהם יוצרים.
ניסיון ראשון להזין "תולעי משי" בעלי התות עשה מנשה מאירוביץ בראשון לציון , בשנת 1889.
מנשה גם פרסם ספר על גידול תולעי המשי. ברחובה הראשי של המושבה ניטעו עצי תות, כנוי, ולאחר שהתברר בבדיקות שונות שהאיכרים מגדלים את פקעות המשי באיכות סבירה, הוסיפו את ענף גידול המשי במושבות העלייה הראשונה כולן.
בראשון ניטעו אלפי עצי תות, בשטח של כ 180 דונם ואת הזחלים גידלו באולמות הקומה עליונה של יקבי כרמל, שהיו עדיין ריקים.
במושבות העלייה הראשונה ניטעו בסוף המאה ה-19 עשרות אלפי עצי תות. זרעיהם הגיעו ממורדות הרי ההימאליה שבהודו. הברון רוטשילד אף הקים בראש פינה מטוויה לחוטי משי. ניהול כושל ותחרות ממטוויות בדמשק ובביירות הביאו לסגירת המטוויה בראש פינה כבר בשנת 1905. במושבות המשיכו לגדל עצי תות עוד מספר שנים, אך העניין בענף המשי דעך, לאחר שהחקלאים הבינו שיותר רווחי לגדל ענבים בכרמים מאשר תולעי משי.
מנשה גם פרסם ספר על גידול תולעי המשי. ברחובה הראשי של המושבה ניטעו עצי תות, כנוי, ולאחר שהתברר בבדיקות שונות שהאיכרים מגדלים את פקעות המשי באיכות סבירה, הוסיפו את ענף גידול המשי במושבות העלייה הראשונה כולן.
בראשון ניטעו אלפי עצי תות, בשטח של כ 180 דונם ואת הזחלים גידלו באולמות הקומה עליונה של יקבי כרמל, שהיו עדיין ריקים.
במושבות העלייה הראשונה ניטעו בסוף המאה ה-19 עשרות אלפי עצי תות. זרעיהם הגיעו ממורדות הרי ההימאליה שבהודו. הברון רוטשילד אף הקים בראש פינה מטוויה לחוטי משי. ניהול כושל ותחרות ממטוויות בדמשק ובביירות הביאו לסגירת המטוויה בראש פינה כבר בשנת 1905. במושבות המשיכו לגדל עצי תות עוד מספר שנים, אך העניין בענף המשי דעך, לאחר שהחקלאים הבינו שיותר רווחי לגדל ענבים בכרמים מאשר תולעי משי.
Atzmon Yaniv
עֵץ הַתּוּת/עצמון יניב
*******************
עַל עֵץ הַתּוּת בַּחֲצֵרִי הָיָה לִי בַּיִת
כַּמָּה קְרָשִׁים חִבְּרוּ בֵּין עֲנָפִים
לְשָׁם עָלִיתִי בְּחַפְּשִׂי מָקוֹם בָּטוּחַ
לְהִתְבּוֹדֵד בּוֹ אַחֲרֵי הַמִּשְׂחָקִים
עַל עֵץ הַתּוּת הַזֶּה הָיְתָה לָטִיפָה
הַמֵּינֶקֶת שֶׁל אָבִי אִתּוֹ עוֹלָה
וּמְסַפֶּרֶת לוֹ סִפּוּר יָשַׁן מְעֹרָבִים בּוֹ
אַרְמוֹן קְסָמִים נָסִיךְ וּנְסִיכָה
כָּעֵת אָבַד הַתּוּת נִכְרַת, אָבִי אֵינֶנּוּ
וְגַם לָטִיפָה מְרַחֶפֶת בַּמָּרוֹם
וּבַחֲצַר יַלְדוּת שֶׁלִּי אֵין זֵכֶר
לְמִשְׂחֲקֵי דִּמְיוֹן וּשְׁנוֹת הַתֹּם
זוֹ דֶּרֶךְ הָעוֹלָם לְךָ יַגִּידוּ
הֵן הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ עוֹד כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם
אַךְ אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הַתּוּת אָבוּד הוּא
בְּתוֹךְ תּוֹכִי מֵפִיץ הוּא אוֹר וְחֹם .
http://katzr.net/305b3d
Tami Yaoz Katz
בילדותי, גרתי בשכנות למנשה מאירוביץ. הדירה היתה שייכת לו. בחצר גדל עץ תות.
גידלתי, כמובן, תולעי משי. העץ נתן פריו והעלים שמשו להאכלת התולעים.
שעות רבות טיפסתי על העץ שהיה מקום מופלא.
Ariel Guttman
העץ שממש זכור לי היה בחצר יודילביץ במוהליבר.עץ ענק עמוס פרי למרות שגזעו היה חלול.
Yael Rosenthal Tepper
עץ תות לבן גדל אחרי בית הולדתי כרמל 24 בו היה חלל גדול בשפת הילדים מאורת נחשים
העץ הניב תותים מתוקים מאוד ואימי בישלה לפתן ופודינג. תות ליד הבריכה פינת כרמל הרצל היה עץ תות אדום…
גידלנו תולעי משי נהנינו ממחזור החיים שלהם. גדלתי עם ילדי תולעי משי והביצים שמרתי במקרר משנה לשנה כאשר לא היו עלי תות האכלת ים בעלי חסה
עמליה פרנק
היו הרבה עצי תות ברחב דרור, כמעט לכל אורכו . ברחוב מוהליבר עד היום ליד אורוות הברון ובפינת עין הקורא.
מתיקות הפירות עדין בפי.
ניצה וולפנזון
הניסיון הכושל לפתח תעשיית משי ביקב בראשון היה בתקופת פקיד הברון יהושע אוסוביצקי. הוא לא היה אהוד בראשון וידוע מרד התושבים נגדו עד כדי כמעט סכסוך עם הברון וסילוק מיכאל הלפרין מראשון.
הפקיד אוסוביצקי הועבר על ידי הברון לראש פינה ושם עשה חיל ותעשית משי התפתחה בתקופתו.
בויקיפדיה: "אוסוביצקי סלל דרכים בגליל והקים תעשייה בגליל. בראש פינה וביסוד המעלה ניטעו אלפי עצי תות.
בראש פינה הוקמה מטוויה למשי. האיכרים גידלו בבתיהם את הזחלים על מצע עלי תות והביאו את הפקעות למטוויה בראש פינה שם הועסקו עשרות פועלים יהודים, בעיקר נערים מצפת וכן משפחות יהודיות מחצביה….." .