מוטי גולן
בימי הקיץ החמים של יולי אוגוסט בעיקר בשבתות, כנערים, היינו נוסעים לים.
החוף היחידי שהיה לנו אז היה חוף נווה רובין, חוף פלמחים.
הצטרף "לחגיגה" יותר מאוחר, חוף ראשון, שלא היה קיים אז. עזרה וביצרון הייתה אז סוף העולם. שם הסתיים לו הכביש.
השכונה עזרה וביצרון הייתה ממש "מנותקת" מראשון, כאלו ישוב בפני עצמו.
שנים מאוחר יותר נסלל הכביש לחוף ים ראשון. לימים נקראה השכונה רמת אליהו ע"ש אלי כהן ז"ל. מדי פעם היינו מגיעים לרמת אליהו כדי לראות את צניחת הצנחנים. הם ממש צנחו ליד הבתים של השכונה.
בעומדנו על הכביש ברמת אליהו, כשפנינו דרום מערב, הזדקר לו במלוא הדרו "ארמון הורדוס". לא פעם הגענו "לארמון הורדוס" אני וחברי לתנועת השומר הצעיר דרך החולות והדיונות מכוון סוף רחוב רוטשילד,(אז גם סוף המושבה).
הדרך הייתה די רחוקה וכשהגענו "לארמון" ראינו "ארמון" בן שני קומות, שכולו מצופה בחרסינות לבנות קטנות. לאחר כמה שנים כשהגענו שוב "לארמון הורדוס" ראינו שכל החרסינות נתלשו מהקירות.
כאמור, היה לנו חוף יחידי נווה רובין,.
בשבתות נסענו עם נהגי המשאיות, שעמדו בראשון והמתינו לנו. היו כמה נהגי משאיות אני בדרך כלל נסעתי עם הנהג פישר.
כשחלפנו על פני הישוב מושב גן שורק היינו סותמים את האף לכמה שניות מריח בית החרושת לדגים.
כשכסף לא היה לנסוע לים, מצאנו אלטרנטיבה אחרת. שחינו בבריכות שהיו אז פזורות בפרדסי המושבה/העיר, וכשחזנו הבייתה לאחר הבריכה או הים תמיד היינו "שרופים" מהשמש הקופחת.
בערב, לאחר שהתקלחנו ונחנו, יצאנו לראות סרט עם החברים, כשבכיסינו הגרעינים שקנינו ממשה, שישב ליד בנק לאומי של אז.
תגובות שקובצו מהרשומה בפייסבוק
משה אביב
אפשר מידע על ארמון הורדוס. על מה בדיוק מדובר והאם נשארו שרידים?
ניצה וולפנזון
בזמני קראו לבניין "בית השומר". היינו מטיילים עד אליו, עולים למעלה ומשקיפים מערבה אל הים שהתגלה לנו, עוד לא הייתה אז דרך אל הים. הנה מה שיש בחוברת המוזאון:
משה אביב
היכן בדיוק היה ממוקם. באיזה שכונה של כיום …
ניצה וולפנזון
ניצה וולפנזון היה על החולות.
משה אביב
תודה על המידע המסקרן נהנה מכל הסיפורים והתמונות …
ניצה וולפנזון
בית השומר – מספר אמנון (שוסטר) אדורם( נולד בראשון לציון בשנת 1933), מזמן נהרס ובמקומו אפשר למצוא את גושי הבנינים הקרויים "ראשון מערב",
לשם צעדתי בשעתו כמדריך עם קבוצת חניכיי בנוער העובד. מסע "מייגע" בשעתו בקיץ על חולות ראשון.
במועד מאוחר יותר נפרצה שם הדלת והיינו עולים בסולם הפנימי לגג המבנה לצפות בנוף החולות.
על השטח היו פזורים נפלים של פגזי מרגמה שנורו בתקופה שלפני מלחמת השחרור כאשר הצבא הבריטי היה מתאמן שם בירי מרגמות משפת החולות לכיוון הים.
ניצה וולפנזון
ניצה וולפנזון וגם תמונות שלי ושל חברי בטיול למקום בשנת 1949.
גדעון לבב
התרגום של נבי רובין הוא (נחל) הנביא ראובן, ולא נווה כפי שנכתב.
שושי טאוב
משה, זה משה דודל מהעיתונים ?
David Oren
לא שושי, זה מוישה אחר…. זה "מוישה גרעינים" שהיינו נוהגים לשגע אותו כשהיינו באים אליו ושואלים אותו כמה עולים גרעינים בחמישה גרוש….
ניצלנו את העובדה שלא יכול היה לרדוף אחרינו כי הייתה לו כף רגל עקומה לגמרי. אבל בעצם מאד נהנינו מהמבחר שהיה לו אז.
הוא מכר כל מיני סוגים של גרעינים, אותם היה קולה בעצמו במומחיות שלא קיימת יותר היום. היה מוכר גם חומוסים קלויים, ואיזושהי אבקה טעימה ביותר שהייתה עשויה או מביסקוויטים מרוסקים או מחומוסים טחונים.
הכל היה מלופף אצלו בגיליונות עיתונים ישנים, ותמיד לפני כל סרט בקולנוע נעמן או ראשון היינו מצטיידים במוצרים שלו.
אני צביקה יבור (ורבר) יליד 1940. גרנו בעזרה וביצרון עד 1950.
היינו מטיילים לארמון הורדוס – בית השומר ונפעמים מהבניין. לאחרונה מצאתי שהבניין היה עמדת שמירה על דרך ביטחונית בחולות.
כן אני נזכר שבלב החולות היה כביש יצוק מבלטות גדולות של בטון שחול ורוחות פגעו בו קשות. בהמשך היינו מטיילים לשכונת מולדת שבגבול חולון והיינו המומים מהמראה של החולות ש"קוברים" את הבתים.
נ.ב. הייתי עם דבורה וולפנזון בנוער העובד בראשון.
צביקה יבור, כפר החורש 14.9.21