רישון של פעם ואנשיה רבי החסד או גמ'ח

אריה רוזנברג

"רישון" של פעם ואנשיה רבי החסד או גמ'ח – שָׁלשׁ רְגָלִים (פסח,שבועות,סוכות)
בואו "רישונים" ושימעו סיפור על נדבה ומתן בסתר כפי שהתהלך לו הסיפור בשכונת רמב"ם של לפני שנים הרבה.

ר' יחיא יהוד – תמונה מאוחרת

גמ'ח שָׁלשׁ הרְגָלִים …
מספרים על ר' יחיא יהוד שהיה עולה שלוש פעמים בשנה אל בית החרושת לסכיני גילוח "אוקבה" ,ערב שָׁלשׁ הרְגָלִים, כדי להתרים את ר' יהושע קלוצמן אובסי, מגדולי עשירי רישון של המאה שעברה, לאחזקת בתי הכנסת ותלמידי חכמים באזור שכונת רמב"ם ואכן ר' יהושע קלוצמן היה תורם בנדיבות לב.

בית החרושת "אוקבה" לסכיני גילוח-ממוזיאון ראשון
יהושע קלוצמן-הבעלים של בית החרושת אוקבה-ממוזיאון ראשון

סיפורו של הרב
באחד הימים התייצב במפעל "אוקבה" רב צעיר וביקש להיפגש עם הבעלים ר' יהושע קלוצמן. לאחר שווידאה המזכירה כי ר' יהושע קלוצמן יקבלו, הוכנס אחר כבוד אל חדר הבעלים. שם שטח הרב באוזניו את צרכיה המרובים של קהילתו במושבה הנמצאת בשפלה.
ר' יהושע קלוצמן האזין לדבריו ברוב קשב. לאחר מכן תרם את תרומתו. ציפיותיו של הרב הצעיר היו גבוהות מן התרומה שניתנה לו. כשנפרדו לחץ הרב הצעיר בעדינות את ידו של ר' יהושע קלוצמן ושאל בנימוס: האם יואיל כבודו להסביר לי דבר מה? דבר רבי יהודי ענה לו ר' יהושע קלוצמן.
מודה אני לך על שהואלת לתרום מכספך עבור מוסדות התורה במושבתי, אך מסקרן אותי לדעת מדוע כאשר נכנס אליך ר' יחיא יהוד הצנוע מ-"רישון" אתה מנדב הרבה מכספך ואילו לי הענקת סכום קטן בהרבה?
ר' יהושע קלוצמן חייך חיוך רחב והשיב: הבדל גדול קיים בינך לבין ר' יחיא יהוד הצנוע מ-"רישון".
ראשית, במקורותינו כתוב "עניי עירך קודמים". יתרה מזאת, כפי שרואות עיני, באת אלי בבגדים הדורים. כנראה רחצת את גופך טרם לבישת הבגדים, על דלת מפעלי נקשת בסבלנות גם את ידי לחצת בכבוד רב, כראוי לאדם העומד בפני גביר. אתה מדבר עימי בנועם ולא נחה דעתך עד שקראתני: רבי.
אלא שיודעים אני וגם אתה כבוד הרב, שאיני תלמיד חכם, שהרי לא למדתי הרבה מימי. נמצא שאם אתה מכבדני, הכבוד בא בעבור עושרי. מתוך כך מתקשה לבי ולכן כספי הצדקה ניתנו במשורה.

ר' יחיא יהוד כפועל צעיר ביקב-מוזיאון ראשון

הישר מן היקב בבגדים חמוצים מיין הגיע יחיא יהוד להתרים את קלוצמן
לעומת זאת, כאשר נכנס אלי הר' יחיא יהוד הצנוע מ-"רישון" בבגדי חולין, איתם הגיע הישר מעבודתו ב-יקב של "רישון" , הוא בא ונוקש על דלת מפעלי כפי שהוא מורגל ובטרם מספיק אני להתיישב לצידו, הוא מייסרני בדברי תוכחה ופורט על מצפוני בניגון מוסרי.
כך הוא אומר: יהושע חביבי… הרי יותר מכסף אין לך כלום! מה תיקח אתך למעלה? באותם רגעים מבין אני עד כמה פחות הוא ערכו של כספי, ומיד מתרחב לבי ואני פותח בפניו את ארנקי. שהרי אם לא זכיתי לתורה, לפחות אזכה לתמוך בבתי הכנסת ובתלמידי חכמים בעיר מגוריי "רישון".

לקט תגובות לרשומה שפורסמה גם בפייסבוק

מוטי גולן
אריה, מקסים יופי של סיפור אתה יודע לספר. בפרט שהסיפור מהשכונה שלי .

Arie Rozenberg
תודה מוטי.

שמשון טוביה
סבא יחיה יהוד אישיות אהבנו אותו מאד תמיד שבאנו אליו היה מכבד אותנו בגבישי סוכר

Arie Rozenberg
שמשון, אלה היו סוכריות קנדי שתמיד היו מזומנות לו בכיס.סיפור. : כילדים היינו ממתינים בשבת שיצא מבית הכנסת ואז היה פונה אלינו ״פסוק פסוקך״ משהו מפרשת השבוע, היה וידענו להשיב כיבד אותנו בסוכריות קנדי. איש יקר!

שמשון טוביה
נכון מאד

ישראל פרקר
ישראל פרקר יחיא יהוד נולד בתימן. בן תשע, בשנת 1892, עלה עם משפחתו לארץ. המשפחה התיישבה בכפר השילוח בירושלים. לאחר נישואיו ולידת הבת הבכורה, בשנת 1915, עבר עם משפחתו להתגורר בראשון לציון. כאן עבד תקופת מה כשומר לילה ובהמשך, ובמשך שנים רבות ועד פרישתו לגמלאות, היה לפועל ביקב.
מאלבום המשפחות , מוזאון ראשון לציון

ישראל פרקר
אישתו, אסתר יהוד, הגיע עם בעלה לראשון ב1915. כאן הייתה למיילדת ומטפלת בחולים בשיטות שלמדה מאביה שהיה מרפא חולים בתימן. לימים, עבדה עם ד"ר ויצברד.
בשנות העשרים (למאה העשרים) פתחה מסעדה במושבה (מול בניין מ.ד.א).

עזרא לוי
אריה ידידי, זה מרגש.