בית העם

ישראל פרקר
על בית העם נכתב, ועוד ייכתב, הרבה.
בית העם עבר במשך השנים מספר שיפוצים.
במסגרת הפרויקט בו אני עוסק, לטובת המועצה לשימור אתרים, צילמתי אותו, מכיוונים שונים באוקטובר 2019.

מתוך ויקיפדיה:
בית העם העברי, שהיה בית העם הראשון בארץ ישראל, הוקם בראשון לציון בשנים 1896-1898.
בית העם הוקם בגבולו המזרחי של פרדס המושבה ראשון לציון, והיה המבנה הראשון ברחוב.
הבניין הוא בן קומה אחת, שטחו כ-200 מטר רבוע וגובהו 5 מטר. הוא כלל אולם מרכזי שבצידו הצפוני הייתה גלריית תמונות. בצדו הדרומי הוקמה מרפסת אשר שימשה כבמה ומתחתיה נבנה מרתף.

 

תגובות לרשומה שפורסמה בפייסבוק

Esther Haberkoren
הזיכרון שלי הוא עצוב מאוד מבית העם …לא אשכח זאת כל חיי . כי אליו הובאו ה11 הנרצחים מפרדסי ראשון .
אני עמדתי ליד הבאר כי גרתי בבית מנשה מאירוביץ ואת הקולות שנשמעו אז לא אשכח לעולם. והם ילוו אותי כל חיי . הם היו קורבנות השנאה הראשונים לעולים החדשים .."שאין לנו זכות על הארץ הזו"…!!!

Yoav Binoun
חייבים לשמר את כל המבנים ההיסטוריים

Ami Frank
רק הוותיקים זוכרים שהייתה בבית העם תחנת משטרה.

ניצה וולפנזון
ניצה וולפנזון היו שם גם הגפירים והיו עורכים תרגילי סדר על יד בית העם. עמדנו על יד הגדר בגן הילדים וראינו אותם. (ילד אחד דחף אותי לא בכוונה ונכנס לי ברזל לעין. טיפל בי הרופא הזכור לטוב, רופא העינים, ד"ר גלזר}.גם אני כאסתר בתגובה למעלה – הזכרון הראשון שלי מבית העם שאני נזכרת בו זה התחושה הנוראה בזמן ההליכה בבית העם על יד הגופות המוטלות של י"א בני ראשון שנרצחו על יד הכפר סוכריר בסביבת אשדוד (לא כפי שנכתב בפרדסי ראשון לציון) בינואר 1948.
בזכרונותיה של אמי ז"ל יש קטע שהיא מספרת שאבא שלה התידד עם אחד האנגלים מאנשי המשטרה שבבית העם – והאנגלי הזה היה בא בקביעות לביתם כדי ללמד אותה אנגלית, אבל יותר מללמד אותה היה מתבונן בה…..
בבית עם התקיימו הרצאות בנושא מוזיקה ואמנות . הנה מודעה על תכנית מיוחדת מטעם רשות השידור בשנת 1976 (מאתר "עתונות יהודית היסטורית")

ניצה וולפנזון
וגם לשכת גיוס הייתה בבית העם ב1949. צו התייצבות. סעיף 18 במודעה: ראשון ציון – רחוב בצלאל בית העם.
רחוב זד"ל נקרא אז רחוב בצלאל.

Atsila Benton
השוטר היה יהודה רגוניס

ישראל פרקר
כך זה היה פעם…..

Yona Shapira
בסוכות תר״ע, 1909, שיכן ועד המושבה במרתף חלק מקבוצת עולי תימן הראשונים שהגיעו מחידאן שבצפון תימן. בשנים 1936-1939 שכנה במרתף משטרת היישובים העבריים

David Oren
בבית-העם הזה פגשתי לראשונה את אישתי דהיום מוסיה, כאשר שנינו השתתפנו בחוג הדרמתי שפעל שם בהנהלתו של שיקה גרצברג הידוע….
(שמשום מה אינני מצליח למצוא אותו באלבום המשפחות – אולי בגלל שהתגורר בנחלת יהודה, שם יש כיום רחוב שנקרא על שמו…?)
זכור לי שפעלתי אז נמרצות בכדי לשפץ את שלט האבן שנמצא בראש דלת הכניסה לבניין.
הפעילות בבניין עם החוג הדרמתי של גרצברג החלה אחרי שתקופה ארוכה למדי לא היתה בו פעילות משמעותית כלשהי, ומשום מה הפריע לי שהשלט הזה, שבו היו חרוטים שנת הבניה ועוד כמה פרטים שכבר לא זכורים לי היום, היה דהוי ואי-אפשר היה לראות את החרוט בו.
הייתי צריך לנדנד כהוגן, גם בעיריה וגם בהנהלת הבית בסיועו של גרצברג, עד שנאותו בעיריה להקצות פחית של צבע שחור ולשלוח מישהו שטיפס על סולם ומילא את הכתב החרוט בצבע, כך שאפשר היה לקרוא את כל הכתוב בו.
כמה שהייתי גאה על כך שאני הוא זה שהבאתי לכך.
אין לי מושג אם כיום ניתן עדיין לקרוא את החרוט בטבלת האבן הזאת – אבל אם זה דהה שוב אז מישהו צריך לקחת על עצמו שהחריטות ימולאו שוב בצבע, שאפשר יהיה לקרוא אותן מלמטה.

Haim Politansky
גם אני השתתפתי, בשנות ה – 60 , בחוג דרמתי בבית העם. החוג היה מעניין. היה לי קשה להתמודד עם החשיפה העצמית שנדרשה מהמשתתפים, ופרשתי.

Hana Kuzi
בקומה התחתונה הדרומית של בית העם הייתה המשטרה גם לאחר 1939 ,ובשלב מאוחר יותר הייתה שם לשכת הסעד בראשותה של גב' בתיה כספי(כיום שירותי הרווחה),עד אמצע שנות החמישים.

ישראל פרקר
תודה לניצה וולפנזון על "מציאת" השלט שמעל הדלת.

Musia Oren
בנוסף לחוג הדרמתי שפעל במקום בהנחייתו של שיקא גרצברג ז"ל היו בבית העם פעילויות תרבותיות נוספות. בין הפעילויות שזכורות לי היה חוג הסרט הטוב שהונחה על ידי ידידנו הטוב שיבדל לחיים ארוכים, יהודה סתיו. יהודה סתיו עבד שנים רבות בעיתון ידיעות אחרונות כעיתונאי במדור הקולנוע.

David Oren
יהודה סתיו התחיל עם "חוג הסרט הטוב" שלו בבית העם, אבל כאשר החוג צבר פופולאריות עבר איתו לקולנוע ראשון, שם יכול היה להקרין את סירטי ה-16 מ"מ שהשיג מתוך חדר ההקרה של בית הקולנוע וכך להשיג על המסך תמונה גדולה יותר מאשר בבית העם. היינו הולכים לראות את הסרטים שהציג כל יום חמישי, אם אינני טועה….. לא זוכר במדוייק, אבל אם אינני טועה העמידו לרשותו את האולם בחצות, אחרי הקרנת הקולנוע הסדירה האחרונה של אותו היום.

ישראל פרקר
ישראל פרקר ומדוע הרסו , בכזה רוע, את קולנוע ראשון שבמקומו צומחים עשבים רעים , בשטח הריק?

David Oren
ישראל פרקר באמת "שאלה" טובה…. צריך אולי לקצץ למישהו את הידיים….. כל הרחוב הזה, כולל קולנוע נעמן ההיסטורי/מיתולוגי, והקפה שהיה צמוד אליו ,היה חייב להיכנס לרשימת השימור של העיר…… אבל — העיקר שהעניקו למאיר ניצן את תואר "יקיר העיר"… (והמבין יבין…).

Tami Yaoz Katz
דעתי כדעתך.
הוא הרס כל חלקה טובה בעיר ואנשים מתמוגגים ממנו. לא ברור…

Tamar Potashnikov Finkler
והיכל תרבות על שמו…. ?

Hana Kuzi
על בימת בית העם התקיימה בשנת 1941 הצגת חנה ושבעת בניה. חנה הייתה הנערה יחיאלה לויטה-הראל ואני הייתי "הבן" השביעי שלא נכנע לפקודת אנטיוכוס.כמו כן בשנות הארבעים הגיע לבית העם ,מרמות השבים ,ד'ר יוחנן שטייניץ רופא במקצועו, שהיה גם מוסיקאי ופסנתרן מחונן.ניגן יצירות מוסיקאליות ו"ניתח" אותן. הקהל היה ברובו ייקי,ואנחנו הילדים השתתפנו בהרצאות המוסיקאליות הנהדרות האלה. באותם ערבים הירשו לנו הורינו להישאר "עד מאוחר".ד'ר שטייניץ ,סבא של השר שטיייניץ ,הגיע ברכבו בדרך לא דרך מרמות השבים לבית העם בראשון לציון

Tami Yaoz Katz
גם תנועת הצופים פעלה בבית העם!

ישראל פרקר
הזמנה לטקס אבן הפינה של בית העם, ב 1896. תודה ל ניצה וולפנזון על ה"מציאה".

ישראלה רבינא
כפי שכבר הזכרתי כאן חמי מנשה רבינא הרצה בבית העם על מוסיקה קלסית שאותה חיבב על בני נוער רבים באמצעות חוש ההומור שלו שהשתלב בהרצאות מרתקות

Keren Milatin
רק שלא יהרסו את בית העם כפי שהורסים את הייקב. ממש כואב.

Dudi Nonamer
המבנה בשימור as is/ חפרו מסביבו ועבר שיפוץ קל. לא יגעו בו יותר.

בתיה נוי
היתה תקופה, כשהייתי נערה, בית העם אכן פעל כבית חוגים.. הייתי בלהקת מחול ואת החזרות היינו עורכים בבית העם. באותה תקופה הוא היה מוזנח למדי, מבחינה חיצונית..

Dudi Nonamer
כשחפרו את החנייה מתחת למתחם, השאירו את בית העם על אי בתוך החפירה.
אבל כל מה שהיה מסביבו נגמז ונקבר ונעלם.
כמה כוח יש לנדל"ן 🙁

Dudi Nonamer
תקן את ההסבר, כתבת כלל אולם. עדיין המבנה עומד חי וקיים.

יעקב קליביצקי
הדירה המדוברת שמשה למגורים למשפחת השוטר יהודה רגוניס וכמו כן כתחנת משטרה,וזמנית גם כתחנת הנוטרים (,באופן זמני) .
לימים הצטרף שוטר נוסף בשם חיים פרנס ותחנת הנוטרים עברה לרחוב בי'לו ליד מגדלי המים

יעקב קליביצקי
נכון המבנה עדין קיים ,אנני יודע למה הוא משמש..

יעקב קליביצקי
אכן בחצר מגדלי המים שכנה תחנת הנוטרים ,נוסף לזה מגדלי המים היו המקום הכי גבוה במושבה ושימש ליצור קשר במורס ובדגלים לישובים בסביבה (אני אישית שמשתי כאחד האתתים )