ישראל פרקר
נילי ערבה, מדריכה במוזיאון ראשון לציון, פרסמה חידה:
הורד הגיע ב-1924, עבר לקולונימוס 16 ושם הכיר את "החמור בלעם" במה מדובר?
חקרתי את הנושא במקורות שונים ומצאת ש:
ורד-שושנה-דמארי-קלונימוס 16 תל אביב-החמור הקטן בלעם.
ורד (שם מדעי: Rosa) הוא סוג פרח ממשפחת הוורדיים. הוורד מונה בין 200 ל-250 מינים, קוצניים; והוא נפוץ בעשרות צבעים וגוונים שונים.
השם "ורד" אינו מופיע בתנ"ך, אך יש מפרשים ומתרגמים המזהים את הוורד עם השושנה המופיעה במקרא.
כל מי שנקראה בחו"ל: רייזל, רוזה, רוזי או רוז קיבלה עם עלייתה ארצה את השם העברי שושנה.
אבל, שושנה דמארי נולדה, ב1923 , בשם שודיה דמארי, בערב פסח, בעיר בשאר במחוז ד'מאר שבתימן, כבת הזקונים במשפחה בת חמישה ילדים, ליחיא-זכריה וגזאל-איילה דמארי.
מחוז ד'מאר הוא מחוז במערבה של תימן. בירת המחוז היא העיר ד'מאר. יתכן שמשפחת יגאל בשן-בשארי גם הגיעה מבשאר, התימנית.
משפחתה הגיעה ברגל לנמל עדן מבשאר, מרחק של כ 400 ק"מ. על פי רשימות העולים של ההנהלה הציונית בארץ ישראל, לשכת העלייה יפו מיום 25 ביוני 1924, הם הגיעו ארצה ברכבת דרך קנטרה, שלחוף תעלת סואץ, במצרים, ב 15 ביוני 1924 כששושנה הייתה בת שנה וחצי והתיישבו בראשון לציון כשדמארי הייתה בת שנתיים.
מאחר שהאימאם של תימן לא התיר עליית יהודים מתחומי המדינה, נותרה רק דרך אחת פתוחה, ובמשך שנים רבות נאלצו יהודי תימן להגיע תחילה אל עדן, משם המשיכו בדרכם למצרים ולאחר מכן, משם, בדרכים שונות לארץ ישראל.
המשפחה התיישבה בראשון לציון כששושנה הייתה בת שנתיים, ב1925. היא למדה בבית הספר "חביב" ובאירועים שונים בקהילה התימנית ליוותה את אמה, הזמרת והמקוננת בשירה ובתיפוף. באמצע שנות ה-30 הצטרפה שושנה, כשחקנית וזמרת, ללהקה התאטרונית המזרחית "שולמית", בעקבות המלצתו של אחיה הבכור סעדיה דמארי, שהיה שחקן, קריין וזמר. במסגרת הלהקה החלה להופיע ושרה גם בתכניות שונות ב"קול ירושלים" המנדטורי.
באוגוסט 1938 הופיעה לראשונה כסולנית ברדיו בשירים תימניים של המשורר שלום שבזי, בליווי עוד ותופים. בשנת 1939, בהיותה בת 16, קיימה שושנה את הקונצרט הראשון שלה כזמרת סולנית, בליווי בפסנתרו של נחום נרדי. בפברואר 1940 נישאה לשלמה בושמי, מנהל "שולמית", ששימש כסוכנה האמנותי. בינואר 1943 נולדה לשניים בתם היחידה נאוה.
שושנה דמארי נפטרה ב-14 בפברואר 2006 בבית החולים איכילוב בתל אביב, בגיל 83, לאחר שלקתה בדלקת ריאות קשה.
שלושה ימים לאחר פטירתה נערך טקס הצגת ארונה בתיאטרון הקאמרי בתל אביב. לאחר מכן היא נקברה, כפי שביקשה בצוואתה, בבית קברות טרומפלדור בתל אביב.
שושנה הייתה כלת פרס ישראל לשנת תשמ"ח (1988), וזכתה לכינוי "מלכת הזמר העברי".
במסגרת חגיגות השישים למדינת ישראל בשנת 2008, נבחרה שושנה דמארי ל"זמרת השישים", הזמרת האהובה ביותר בשישים שנות המדינה, בהצבעה שערכו הערוץ הראשון ורשת גימל.
עיריית תל אביב קבעה לוח הנצחה לזכרה בחזית הבית בו התגוררה ברחוב קלונימוס 16.
מרים בת ניסים
מילים: נתן אלתרמן
לחן: משה וילנסקי
השיר "מרים בת ניסים" נכתב בשנת 1947 בעקבות עליית יהודי תימן לארץ. השיר נשמע שיר חמוד וכיפי, אבל הוא מתאר מסע קשה ומפרך. בעיר עַדֶן שבתימן היו פרעות ביהודים, ורבים ברחו לארץ ישראל.
השיר מתאר את השמחה הגדולה שבכניסה לארץ, וגם את המאבקים בבריטים ואת ההלם שחשו העולים בכניסה לארץ ישראל, ואת המפגש עם התרבות השונה. השיר הפך ללהיט גדול וגם… הפך את בלעם מנביא ומקלל בתנ"ך לחמור קטן.
זֶה הָיָה בְּעַדֶן לִפְנֵי יֶרַח,
רוּחַ עַל תֵּימָן בַּלֵּיל בָּכָה.
הִתְפַּלַּלְנוּ אֶת תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ
וְיָצָאנוּ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.
אֶת הַפִּתָּה בַּתַּרְמִיל צָרַרְנוּ
וְשָׁאַבְנוּ מַיִם מִן הַבְּאֵר,
וּבְשׁוּרָה כֻּלָּנוּ הִסְתַּדַּרְנוּ
וּבַדֶּרֶךְ זֶה אֶת זֶה סָפַרְנוּ,
אִם כֻּלָּנוּ יֵשׁ – וּמִי חָסֵר.
יֵשׁ אַבָּא מוֹרִי נִסִּים, יְרַחֵם הַשֵּׁם,
וְיֵשׁ נִסִּימָה הָאֵם, יְרַחֵם הַשֵּׁם,
וְיֵשׁ נְחֶמְיָה, גְּדַלְיָה, זְכַרְיָה וְעַזַּנְיָה –
סַלִּים, סְעַדְיָה, מִיכָאֵל, חָנָן-חֲנַנְיָה.
יָא, יְרֹחַם וְרַחֲמִים,
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, תְּאוֹמִים,
וְהַתִּינוֹק שָׁלוֹם
הַצּוֹחֵק בַּחֲלוֹם,
וַאֲנִי אֲחוֹתוֹ מִרְיָם,
וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן בִּלְעָם,
וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן בִּלְעָם.
השיר "מרים בת נסים" מתאר באופן הומוריסטי את עלייתה של משפחה מתימן לארץ ישראל. השיר מתאר משפחה המונה שתים עשרה נפשות העושה את דרכה ברגל מעדן ומגיעה לארץ ישראל חרף ההגבלות שהטילו האנגלים על עלייה של יהודים לארץ. את המשפחה מלווה החמור הקטן בלעם. בשיר זה ביקש אלתרמן להדגיש כי הניצחון על שונאי ציון יושג בזכות העולים לארץ, הגדולים והקטנים, ואתם גם החמור הנאמן שלהם.
אֲתוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם היא דמות חיה מקראית המופיעה בפרשת בלק. האתון שימשה את בלעם לרכיבה עליה במסעו אל בלק, ובמהלך הסיפור מתואר אירוע בו מעניק אלוהים לאתון יכולת דיבור, והיא משוחחת עם בלעם.
כתיבת תגובה