תרצה חביב גרין
בנייתו של הבית, הניצב ברחוב הכרמל 5, החלה בשנים התרפ"ו – התרפ"ז, 1927-1926, על ידי איתן בלקינד (ראו בלקינד איתן, כך זה היה, סיפרו של איתן בלקינד, איש ניל"י, עמ' 198). סבי, אשר לוין, סיפק לו את חומרי הבניין. בשלב מסוים של הבנייה, משהתברר לאיתן בלקינד שאינו מצליח לשלם לאשר לוין את המגיע לו עבור החומרים, העביר לו את הבניין הבלתי גמור כתשלום עבור חובותיו והוא עצמו יצא לקניה. אשר לוין סיים את הבנייה ומאז, ובמשך עשרות שנים, התגוררו בו בניו שמואל לוין, אלישע לוין וגדעון לוין ובני משפחותיהם. בחלק אחר של הדירות התגוררו דיירים בשכירות.
הבניין בעל ארכיטקטורה מיוחדת ובולטת מאוד מבין בתי המושבה. החזית פונה לצד צפון, אל רחוב הכרמל. הבית הפינתי בן שלוש קומות. מצדו המזרחי גבל בביתה של משפחת בנימין ושרה (סניור) גולדנברג, לימים בית טיטלמן.
לקומה העליונה, שמשתרעת על פני כל שטח הבניין, עולים בגרם מדרגות חיצוניות, בלתי מקורות וממוקמות משמאלו. בכניסה לדירה מסדרון ארוך ומתעקל. מימינו חדרי הסלון והשינה. בסופו המטבח, השירותים ומרפסת סגורה בחלונות זכוכית ופונה לצד דרום (בכיוון רחוב לבונטין) ולצד מערב (רחוב נורדאו כיום). בחזית הקומה מרפסת מקורה ופתוחה שרוחבה כרוחב הבניין מצד רחוב הכרמל. שני צדדיה פונים האחד מערבה לרחוב נורדאו והשני מזרחה לכיוון רחוב ירושלים. קומה זו התנשאה מעל בתי המושבה וניתן היה לראות ממנה למרחק רב, עד לחולות הרחוקים. בדירה התגוררו אלישע ושרה לוין וילדיהם עמיאל ורינה – אלישע בנו של אשר לוין.
זיכרונות:
זכורים לי היטב האירועים המשפחתיים שהתקיימו במרפסת אשר בשל היותה בעלת שטח נרחב כל כך, הוסיפה נופך מיוחד למפגשים הללו
במטבחם של דוד אלישע ודודה שרה עמד מקרר חשמלי, נדיר באותם ימים במטבחי המושבה. מדי יום שישי שלחה אותי אמי להניח במקרר הזה קערת קציצות בשר לשומרן טריות למספר ימים, דבר שהיה בלתי אפשרי במקרר הקרח הפשוט שלנו.
זיכרון עצוב: דוד אלישע נפטר צעיר מאוד לימים, בעצם ימי מלחמת השחרור. כמנהג הימים ההם, הונחה גופתו במרכז חדר האורחים (הסלון), עטופה בתכריכיה, ואמי, אחותו, רוכנת מעליה ונפרדת מאחיה בבכי תמרורים.
המדרגות החיצוניות הובילו גם אל הקומה השנייה ומבנה הדירה שם זהה למבנה של הקומה שמעליה. התגוררה בה משפחת טולמצקי – זלמן וטובה וילדיהם דוד ורותי. טובה עבדה כרופאת שיניים. חלקו של הסלון שימש כמרפאה. בשנות החמישים (למאה העשרים) עזבו לתל אביב ואל הדירה נכנסו דיירים אחרים שאותם אינני זוכרת.
הכניסה אל הבניין הייתה במדרגות מספר מצד רחוב הכרמל, מצדו המזרחי של הבניין, גבוהה במעט מעל הרחוב. פנייה ימינה מהמדרגות הללו הובילה אל הקומה הראשונה, אל מרפסת פתוחה ובה דלת הכניסה לדירה. בכניסה מסדרון ארוך למדי, משמאלו חדר המרפאה של ד"ר גדעון לוין, רופא אף, אוזן וגרון – למיטב זכרוני, היחידי במקצועו באותם ימים במושבה. בקצה הדרומי של המסדרון הייתה דלת הכניסה למגורי המשפחה: סלון גדול למדי, מימינו חדר שינה, בהמשכו המטבח ואחריו השירותים. מימין למטבח – המרפסת הסגורה כמו בקומות שמעל.
משמאל לדירה זו הייתה עוד דירה קטנה.
זיכרונות:
בדירה התגוררו גדעון ולנה לוין ובתם היחידה זהבה-זזי. בדירתם, דירת רופא, היה אחד ממכשירי הטלפון הבודדים שהיו אז במושבה (מספרו 368) אשר באמצעותו גם הגיעו לכל בני המשפחה המורחבת הודעות שונות. כך היה זה אותו מכשיר טלפון שאליו הגיעה הודעת נפילתו בנגב, במלחמת השחרור, של בן אחותו של גדעון, אחי אמנון חביב, והיה זה דוד גדעון שנאלץ לבוא לביתנו ולבשר את הבשורה המרה.
זיכרון נוסף:
את לילות הסדר בפסח חגגנו כשכל בני המשפחה הגדולה מכונסים יחדיו בבית הסבא, אשר לוין, ומדי שנה בשנה היה חוזר על עצמו התסריט: באמצע הארוחה נקרא ד"ר לוין בדחיפות אל משפחות חוגגות במושבה להוציא עצם דג שנתקעה בגרונו של ילד זה או אחר. למעשה, הוא שימש גם כרופא משפחה וטיפל בתחלואי כולנו, בני המשפחה המורחבת.
מאחורי הבניין השתרע שטח שהגיע עד לרחוב לבונטין. בחלקו הוקמה על ידי אלישע לוין רפת . הפרות זכן לקבל את שמותינו, אחייניותיו של דוד אלישע…
בקצה המגרש, מצד רחוב לבונטין היה בניין שהושכר לדיירים.
מפי דליה קפלון בת שמואל לוין:
אחרי מות אשר לוין (ראשית שנות החמישים למאה העשרים) החליטו בניו למכור את הבניין. הבן גדעון בחר להישאר בדירתו ו"קנה" אותה מאחיו. בתו זהבה לוין-שרמן ירשה את הדירה לאחר מות הוריה ומשנפטרה, בנה גדעון (חי בלונדון) מכר אותה מאוחר יותר.
תגובות לכתבה שפורסמה בפייסבוק:
רינה אלוני
ההיסטוריה מרגשת מאד
Eldad Gissin
אבא שלי דב גיסין היה שותף של אלישע ברפת
Yael Rosenthal Tepper
ליל הסדר אצלינו זכור לי שסבי דר ולטר יעקובי נקרא לטפל בילדים שמיכוו ע״י מרק חם שנשפך היה חוזר ונרדם מעיפות
זיכרונות ליל הסדר
עמליה רוזנבוש נבון
זוכרת אותו ואת סבתך היטב
אצילה בנטון
תרצה יקרה. תודה רבה על התיאור המפורט של הבניין שכל כך עסוקים בו בזמן האחרון. ושוב תודה. אצילה.
עין-יה גבע
תרצה חביב גרין יקרה, הינה תוספת קטנה שלי: בילדותי ביליתי לא מעט בבית רב ההוד הזה שתמיד הפעים אותי. שרה לוין הייתה כמדומני חברת הציונים הכלליים ועל רקע זה נוצרה חברות רבת שנים בינה לבין הוריי איטה ושמואל גוטמן. שרה התגוררה למיטב זיכרוני בקומה האחרונה אליה טיפסנו כמובן במדרגות החיצוניות. זוכרת את המרפסת הענקית בה התארחנו.
שרה וגם בנה עמי, אשתו עטרה ושלוש בנותיהם הקטנות היו בני בית אצלנו. אני זוכרת גם ביקורים אצל הרופא ד"ר לוין בקומה הראשונה.
ליבי-ליבי לבית הנדיר הזה, שכיית חמדה היסטורית, שעומד בעליבותו, כך, שנים.
רז קינסטליך – ראש עיריית ראשון לציון היקר,
אולי אתה תרים את נס השיפוץ והשימור של הבית?
עין-יה גבע
למיטב זיכרוני העירייה בתקופת צור החלה בשיקומו.
בתיה נוי
עין-יה גבע, זה רכוש פרטי. אם רוצים לשמר אותו, צריכים לקנות את הנכס. נראה לך שעירית ראשון תשקיע בו ?
בתיה נוי
עין-יה גבע, אני חושבת שאז הוא היה בית מושבם של הומלסים וצרכני סמים. עבדתי אז סמוך לבניין. בבית זרובבל. שמעתי אז שאי אפשר לעשות איתו כלום כי הוא רכוש פרטי ויש שם סכסוך על ירושות. מה שכן, יום אחד ראיתי שחסמו אותו בקרשים ,כדי למנוע כניסת הומלסים.
עמליה רוזנבוש נבון
עין-יה גבע כמוני כמוך גם אני זוכרת את שרה עמי ועטרה וגם הוריי היו בציונים הכללים וכך נוצרו חברויות .
עמליה רוזנבוש נבון
ובקומה הראשונה ד"ר גדעון לוין. רופא האוזניים המיתולוגי.
בתיה נוי
נבון נכון. זכרתי את שם המשפחה הייתי אורחת קבועה אצלו, כי עשו לי שטיפות באוזניים. התקרה בדירה שלו, הזכירה לי את התקרה בבית של אורה.
עין-יה גבע
מי לא זוכר את השטיפות באוזן?♀️?
עמליה רוזנבוש נבון
עין-יה גבע איש חביב היה.
בתיה נוי
חחה. הייתי עושה אותן בדרור. בבניין הישן. כנראה שד"ר לוין ,שלח את כולנו לעשות שטיפות באוזן.
פנינה שפיצר
עונג לקרוא ולראות את תמונת המבנה המיוחד שתמיד משך את תשומת ליבי גדלתי ברחוב ירושלים פנינה טרכטנברג שפיצר
אילנה פרידברג
כשהיינו באים לבקר את דוד אלישע ודודה שרה עלינו במדרגות הברזל החיצוניות שממש רעדו שעלינו בתור ילדה קטנה אני זוכרת שדי פחדתי.
Nili Kaplan
זוכרת שהלכתי בגיל צעיר מאד לרופא אף אוזן בגלל שנכנסתי פרח המימוזה לאף ונשאר שם תקוע והרופא הצליח להוציאו. נדמה לי ששם משפחתו היה לוין. לא זוכרת שם פרטי.
Haim Politansky
ד"ר לוין היה גם הרופא אף אוזן גרון שלי. הוא הצליח להציל את השקדים שלי.
ד"ר לוין היה קרוב משפחה של חנה לוין, ראשת העיר לשעבר שעמדה גם בראש אגודת ויצו. זוכר שהיה דוד של המורה דליה קאפלון בבית הספר חביב. אם שם משפחתך הוא קאפלון? בסוף נמצא שד"ר לוין היה קרוב משפחה שלך?
Nili Kaplan
Haim Politansky הרופא שלי היה דוקטור רוזנבלט שהציל אותי כשחליתי בדיפטריה מחלה שנעלמה מהעולם.
Nili Kaplan
בגלל שהכנסתי…..
Levana Ben Itzchak
מי בעל הנכס היום. לפי מה שהבנתי שיש סכסוך ובגלל זה הוא סגור ומסוגר במצב חמור מאוד. הבניין הזה היה אמור להיות לשימור.
בתיה נוי
דליה קפלון הייתה מחנכת שלי בכיתות ז,ח, בבית ספר חביב. עם תרצה חביב גרין ,היו לי יחסי ידידות, מאז עבדתי בבית הולדתה, בית זרובבל חביב. בבית המדובר ,גר רופא אוזניים לדעתי, שכשהייתי קטנה, הייתי הולכת אליו תמיד(שם משפחתו גם לוין ?) זו תבנית נוף ילדותי, כי גרתי לא רחוק משם. עדיין עוברת משם ,מידי פעם, והלב נחמץ. אני זוכרת איך נראה לפני למעלה משישים שנה. גם על בית זרובבל יש סיפורים למכביר ,שקשורים להיסטוריה של ראשון. בזמנו, למדתי היטב את תולדות הבית ותולדות המשפחה, והייתי עורכת סיור בבית ובחצר ,כשהיו מגיעים למדרשה, ילדי בתי ספר היסודיים. חבל שהסיור כבר לא בתוכנית.. את תכנית הסיור, אני כתבתי . את החומרים, קיבלתי מתרצה וממקורות שהיו קיימים בספריית המדרשה.
בתיה נוי
רוצה לציין ,שבזמנו לא ידעתי, רק יותר מאוחר. הגברת חנה לוין, שהייתה דודתה של דליה קפלון (אשת הדוד),היא קרובת משפחה שלי .דרך משפחת ריבלין ,ששתינו מתייחסות אליה
Haim Politansky
בנושא דליה קפלון. לפני כ – 10 שנים, בני התגורר סמוך לביתה שברמת השרון. לא התאפקתי, ובקרתי אותה.
האם את קרובת משפחה שלה? מה שלומה היום?
Yona Shapira
תודה תרצה! תיעוד חשוב ומפורט!!
Eyal Nir
עצוב שלא משפצים ומשמרים בית מדהים שכזה.
יעקב בן-צבי
תרצה יקרה – כתבתך מזכירה לי רבות . ראשית אותך הילדה הקטנה 3-5 בבואי לביתכם לשחק עם נוני [ אמנון] שמסתבר לדברייך היינו יחד בכורס מ"כ בפלמח 1947 . זכור לי עמי בילדותנו .לא הרבה רק תרענני זיכרוני דודתך אחות אמך ,שהייתה גם דודתי אשת בר-כוכבה מאירוביץ בנו מי הן . ולבסוף למדתי עם זהבה.
Shimon Gavrielov
בית אחד כמה זיכרונות שפו נקווה שישופץ
Ami Biran
דר' גדעון לוין זכה להציץ בגרוני מספר פעמים לא מועט. איש חביב מאד. זוכר לטובה עד היום.
יש סיכוי לשיקום הבניין היפהפה והמיוחד הזה?
שמואלה לוי
תודה על המידע. הבניין זכור לי מימי ילדותי בשכונת אביבה. התעצבתי מאוד למראהו המוזנח.אני מקווה שהמבנה ישופץ וישוב לזהור כבעבר.
Ya'ara Kadar
תודה! מבנה קסום
David Oren
זיכרונותיי שלי מהבית ברחוב הכרמל 5:
קודם כל, בנוגע לשיפוצו: ככל שזכור לי (משמועות בלבד ואין לי הוכחות) אז הבית האמור נמצא היום ברשות עיריית ראשון-לציון, אחרי שנמסר (או נמכר) לה ע"י בעליו/יורשיו באותה התקופה לצורכי שימור ושיפוץ. מאז הוא רק הולך ומתפורר….
ובנוגע לזיכרונותיי – אלו הן בערך מגילאי 3-5 (לא זוכר במדויק והיום אני כבר בן 77….): ובכן באותן השנים כנראה סבלתי מבעיות סינוסים ואימי לקחה אותי כמובן לראות את דוקטור לוין.
זכור לי הבית המפואר שהתנשא מעלי בדרכי לכניסה. אבל הזיכרונות שלי דווקא עטופים במעטה של כאב…
כחלק מהטיפול (שממש אינני יודע אם נהוג גם היום…) החדיר לי דוקטור לוין צינור גומי לנחירי האף, שבקצהו שנותר בידו היה מין כדור גומי (כמו בזמבורה של אופניים…) והדוקטור היה דוחס באמצעותו אוויר בלחץ לתוך אפי (או אולי מושך באמצעותו את תכולת הסינוסים שהצטברו אצלי במצח) ואני הרגשתי כאילו שראשי מתפוצץ מרוב כאב…. הטראומה של הכאבים הללו הייתה כל כך גדולה שאני זוכר אותם עד היום….!!!
מאחר וזו הייתה אז סידרה של טיפולים, זכורים לי הצעקות שעשיתי לאימי בגלל שסירבתי ללכת אליו והיא היתה צריכה ממש לקחת אותי בכוח….
איך שלא יהיה, במשך כל שנות חיי מאז לא סבלתי יותר משום בעיות בסינוסים….
בועז ליבוביץ
תרצה חביב היקרה, מאחר ולמדנו בחביב, בכיתות מקבילות, הנני זוכר את הבניין הנ"ל שהיה שכנו של דודי מרדכי רוזנסקי, ואני הייתי עובר דרכו, זכורני שהבניין היה לא במיטבו כבר עשרות שנים קודם ומוזנח מאוד, בכניסה למטה גר חבר של אחי פנחס כמדומני. הבניין הנל כנראה ראה ימים טובים בשנות בנייתו ואחר התחילה הדרדרות במצבו. מי יתן וישפצו אותו וישיבו אותו לימיו הגדולים.
עזי בצר
בית יפה מאד שמתפורר?
Shulamith Ross
כל שבוע אני עוברת שם רואה את ההתדרדרות של הבנין המיוחד הזה. זכור לי שביקרתי שם פעם אחת אצל מישהו מבני כיתתי
Avishai Offer
לשפץ ולשמר באופן בהול!!! לא לתת לאף קבלן להרוס ולבנות!!!
Adi Segal
תצלום של בית בלקינד לוין שצולם על ידי בשנות השבעים\שישים ממרפסת ביתי, שהייתה ברחוב נורדאו 22 מול הבית. מתחת לבניין נראה בית רוז'נסקי. 
Orna Galan
מעניין ומרגש
שוש קשת
זהבה לוין, בתו של דר. לוין, אשר גר בבית היפהפה הזה – הייתה מדריכה שלי במכבי הצעיר…
אוליאר חיים משה
יפה כתבת !
בקי מרקוביץ
יפה ומעניין מאד
רפי מור
כתבה מדהימה
כתיבת תגובה