הוא עמד, פעם, בראש הגבעה, צופה מערבה על מדרון תלול ושומם, מכוסה בעשבים. כשעמדתי בקומה השנייה שבו, בתחילת שנת 2018, בלוויית יונה שפירא, אוצרת התערוכות במוזיאון ראשון לציון, והסתכלתי מערבה ראיתי הרבה אספלט שחור, מעברי חציה לבנים ובניינים צפופים עד לקו האופק.
בית הכנסת הגדול בראשון לציון שעבר שיפוצים נרחבים בשנה שחלפה. זו הייתה סיבה נהדרת עבורי לבקר בו בפעם הראשונה, לאחר 44 שנים של מגורי ב"עיר היין", לשעבר. יונה סיפרה לי על תולדות המקום ועל השימור.
המבנה ניצב לתפארת במעלה גרם מדרגות בתחילת רחוב רוטשילד וכיכר המייסדים במפגש עם רחוב אחד העם.
למעני ולמען אוהבי הנוסטלגיה, כמוני, נברתי מעט בנבכי ההיסטוריה של בית הכנסת, שבמשך שנים רבות היה אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה.
כאן נערכו קבלות פנים לגדולי עם ועולם. בחזיתו נערכו טקסי הנישואין, ההלוויות, חגיגות ל"ג בעומר, הופעות תרבות ותזמורות ועוד. במרתף בית הכנסת הוקם בשנת תרנ"ט, 1898, גן הילדים העברי הראשון.
חלקת הקרקע נרכשה ב1882 בכספי תרומות העשיר צבי הכהן לבונטין. חצי מהקרקע הוא תכנן לתת כהלוואה ל7 משפחות לצורך בניית נחלות כשהתכנית הייתה שהם יחזירו לו את הכספים שישמשו לבניית בית הכנסת על שמו. בסוף הגיעה עזרה במימון לבנייה, מכספי הברון אדמונד דה רוטשילד.
את המבנה תכנן ברוך פפירמייסטר , אדריכל ואיכר במושבה, שהיה בין המתנגדים הגדולים לפקידי הברון. אבן הפינה למבנה הגדול, שהוקם בראש הגבעה, הונחה בחודש חשוון תרמ"ה 1884.
בניית בית הכנסת החלה בשנת 1885 ונתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני. כדי להתגבר על התנגדות השלטון, בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה שלמחסן לציוד חקלאי. הבנייה הושהתה לאחר סיום בניית המרתף וקומה ראשונה. היו שמועות שבמקום מקים הברון מצודה. התורכים שלחו למקום בלשים שמצאו שהשמועה אינה נכונה.
גם לאחר סיום הבנייה, נאלצו התושבים להסתיר את בית הכנסת. לכן החזיקו במרתף ציוד חקלאי רב, כדי שלא יראה כמו בית כנסת.
בחזית בית הכנסת נמצאים שניםעשר פתחים, חלונות ודלתות, כמניין שנים עשר שבטי ישראל. שני הפתחים העליונים מעוצבים במתכונת הדומה לזו של לוחות הברית.
ארון הקודש המקורי נבנה ע"י האחים יצחק ומשה יהושועהיימן. אמנים שהגיעו מווילנה.
ב-2013 יזם ראש עיריית ראשון לציון דב צור שיפוץ בבית הכנסת הגדול ובמבנים הסמוכים אליו ברחוב אחד העם.
השימור נעשה ע"י עיריית ראשון לציון, בשיתוף אגף מורשת במשרד ראש הממשלה שהכיר בעיר ההיסטורית ובבית הכנסת כאתר מורשת לאומית.
בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות הנמצאים בשני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של 12 שבטי ישראל, מעליו 2 חלונות ויטראז' בצורת לוחות הברית ועליהם 6 ימי הבריאה. בצידי בית הכנסת ישנם ויטראז'ים המוקדשים לחגי ישראל, לרבות יום העצמאות.
השימור והשחזור הסתיימו .
אדריכל שימור: אדר' מאור גויכמן – משרד מנדל אדריכלים, משמר ציורי קיר: שי פרקש,
משמרת עץ: אליצ'ה דיאז.
אפשר לבקר במקום ולהתרשם מיופיו בעת התפילות, וגם בתאום עם מוזיאון ראשון לציון
בטלפון 03-9598890-62
התמונות ההיסטוריות הן מאוסף מוזיאון ראשון לציון, ויקימדיה והספרייה הלאומית.
תמונות בבית הכנסת וסביבו, שאני צילמתי בתחילת 2018, אחרי שימור המקום.
כתיבת תגובה