מפעלים בראשון

מוטי גולן
ראשון לציון של שנות ה-30 המאוחרות הייתה מושבה קטנה, לעומת זאת התפתחה לה תעשייה די גדולה במושבה בהשוואה למושבות אחרות של אותה תקופה, לתושבי המושבה נפתחו המון מקומות עבודה ותעסוקה רבים, הייתה התרוממות רוח לתושבים בעקבות המפעלים הרבים שקמו.
אני נזכר כילד הייתי רואה את העובדים רוכבים על האופנים. למקומות עבודתם. ולמפעלים הרבים שקמו בראשון, ורבים גם הלכו ברגל, לא היה רכב לאנשים. להוציא כמה אנשים בודדים שלהם כן היה רכב, ברחוב בו גרתי הוא רחוב רמב"ם הייתה משאית אחת בלבד של הילל ניסימוב. וברחובות אחרים כמו למשל ליד בית הכנסת הגדול גר אליקים אוסטשינסקי ראש העיר לשעבר ולו הייתה מכונית פלימוט כחולה. וד"ר ויצברד אליפלט מרחוב ירושלים.
כשהלכתי בדרכי לגן הילדים הייתי עובר ליד ביתו של ד"ר ויצברד, ובחצר היו יושבים על הרצפה המון ערבים ובדואיים בהמתנה להיכנס לד"ר.
וגם ד"ר כץ אברהם עם לב ונשמה שיום אחד הגענו אליו בבהלה לקליניקה, ברחוב רוטשילד ליד גן המושבה אבא שלי נפצע בחתך עמוק ברגל הד"ר טיפל באבא במסירות רבה. ד"ר כץ אבא של חברתנו לקבוצת הפייסבוק תמי כץ יעוז ממושבה לעיר, ועוד כהנה וכהנה אנשים בודדים של שאר הרחובות בראשון שגם להם היה רכב, והיום.? כשאני מבקר בשכונת ילדותי ברחוב בו גדלתי כל הרחוב עמוס במכוניות לעייפה זהו מחיר הקדמה.
אחזור בחזרה למפעלים של ראשון המושבה..
חלוץ התעשייה הענקית של בתי-החרושת .מבין כל המפעלים היה כמובן היקב שהוקם בשנת 1886. אנחנו כבני ראשון תמיד התמלאנו גאווה ענקית שיש לנו את יקב, השכן של היקב היה ביה"ח "לבירה נשר" ,שהוקם באמצע שנות ה-30 עם עוד הרבה מפעלים, שני בתי חרושת ללבנים "הסיליקט" שהוקמו אחד בסוף רחוב רוטשילד, והשני בנחלת יהודה, מפעל ליצור זכוכית "גביש" לא פעם כתלמידי ביה"ס חביב לקחו אותנו המורים לביה"ח "גביש" לסיור לראת איך מנפחים זכוכית, רא=נו איך עושים ואזה לפרחים (אגרטל)והמון דברי זכוכית לשימוש ביתי, ומפעל ליצור רהיטים "תרזה" שהיה בין המפעלים הגדולים בארץ של אותה תקופה ליצור רהיטים, וביה"ח "פיאו" ליצור חרדל, ביה"ח "גמיש" לתעשיית גומי, ביה"ח "צדק" לתעשיית סריגים, ביה"ח לשמן "תבלין", ביה"ח "מצות" ראשון. מפעל ליצור רדיו "בן-גל". מפעל ליצור כבלים לחשמל "כבלי –ציון". בית חרושת לגפרורים. ביה"ח לפתיליות ליד ביה"ס חביב וביה"ח ליצור סודה עם הסיפונים לזכוכית, ואחרון חביב הוא כמובן ביה"ח אוקבה לסכיני גילוח, באזור של ביה"ח אוקבה היה בור ענק בו היו שופכים את כל הפסולת של המפעל, לגבי המפעל זאת הייתה פסולת,לא לנו הילדים, אנחנו אספנו את מעטפות הסכינים ועשינו בהם החלפות בין הילדים, והצמידים לידיים שעשינו מהחלק הפנימי של סכין הגילוח, ימים של גאווה וזקיפות קומה הרגשנו, כי אנחנו בני ראשון לציון… חג פורים שמח