ניצה וולפנזון
בחודש תמוז – יולי מזכירים את יום פטירתם של הרצל (כ' תמוז תרס"ד 3 ביולי 1904) וביאליק (כ"א תמוז תרצ"ד 4.7.1934).
סבי שמעון בן זאב, בן המייסד זאב אברמוביץ, כאשר נודע לו על מותו של הרצל כתב שיר הספד באידיש והקריא אותו בטקס בבית העם.
מסרנו למוזאון את כתב היד באידיש על קלף ואני מצרפת את השיר המתורגם לעברית.
סבא כתב גם מנגינה, שמעון כהן, בן דודי רשם את התווים מפי דודתי אדלאידה והיא סיפרה שנהגו לשיר את השיר בביתם.
ריכוז תגובות לשומה שפורסמה בפייסבוק
ניצה וולפנזון גם אמי כתבה בזיכרונותיה על האבל ששרר בראשון במות הרצל:
ישראל פרקר
מתוך אתר מוזיאון ראשון לציון :
ימים רבים דיברו בראשון-לציון אודות ביקורו של הרצל במושבה, עוד בחייו קראו על שמו תינוקות שנולדו.
לאחר מותו קראו לרחוב אחד העם של היום, רחוב הרצל (כך נקרא עד שנת 1946).
בשנת 1933 הקימו עולים חדשים מגרמניה קואופרטיב חקלאי וקראו לשכונתם "גן הרצל" (כיום רח' וולפסון).
כבכל מקום בהתיישבות היהודית הקפידו גם בראשון-לציון לציין את יום מותו בטקסים ובהספדים, ולתרום להסתדרות הציונית ולקרן הקיימת לישראל.
הרצל, פמלייתו ואנשי ראשון-לציון, על מרפסת בית הפקידות (כיום בית יד לבנים)
שוש קשת
מעניין ומרגש…
Atzmon Yaniv
סבי עשהאל פוחצ'בסקי נולד ביום 2 בנומבמבר 1893 בראשון לציון
לכבוד יום הולדתו ה-121 בשנת 2014 הבאתי לראשונה קטעים מיומן שכתב בהיותו בן 10 ו-11 שנים תלמיד בבית הספר העממי בראשון לציון לימים בית הספר "חביב" שהוא בית הספר העברי הראשון בארץ.
בימים ההם בהיותו ילד בן 10 נסעה אימו הסופרת האיכרה ולוחמת לזכויות הנשים בארץ נחמה פוחצ'בסקי (נפ"ש) לגרמניה בשל הצורך לנתח את אחותו הצעירה של עשהאל , אפרת.
לפני נסיעתה באוניה מסרה בידי עשהאל פנקס שחור קטן וביקשה ממנו לכתוב את קורותיו מידי יום ביומו על מנת שכאשר תשוב תוכל לדעת מה עבר עליו בהעדרה.
עשהאל אף שהיה שובב גדול מילא באדיקות את מצוותה וכתב ביומן מידי יום ביומו . התוצאה מסמך נדיר ביופיו ובחשיבותו ממנו ניתן ללמוד על הווי הילדים במושבה של אותן שנים. כמו כן הצצה נדירה לאופן שבו התקבלה בבית הספר הידיעה על פטירתו הפתאומית של בנימין זאב הרצל והאופן שבו ציינו בבית הספר את המאורע הזה.
מחמת האקטואליות של הדברים לפטירתו של הרצל אני מביא אותם כאן .
אני חושב שזו העדות היחידה לחוויות ילד בן 11 בבית הספר העממי המתארת את הקורה בבית הספר בעקבו פטירתו של בנימין זאב (מתיתיהו) הרצל:
"…יום כ"ב לחודש תמוז , יום השלישי
קמתי בבוקר ואתרחץ ואוכל ואילך לבית הספר, ואבוא משם בצהריים ואוכל ואשוב לבית הספר, ואבוא משם בערב ואכתוב שיעורים ואסע לשוח על הכרם ובשובי נודע לי כי הד"ר מתיתיהו הרצל עליו השלום מת. למחרת תלו את תמונתו על קיר בית הספר ויסובבו את תמונתו בצעיף שחור וגם את כל הקתדרא כיסו שחור. ובלילה אכלתי ואתרחץ ואלך לישון.
יום כ"ג לחודש תמוז יום הרביעי
קמתי בבוקר ואתרחץ ואוכל ואלך לבית הספר. ולא החילו תיכף ללמוד כמו בכל יום כי אם קודם כיסו את הקתדרא שחור ויתלו על הקיר את תמונת הד"ר הרצל ויכסוה סביב סביב בצעיף שחור, ויבואו אנשים אחדים זרים מיפו ומרוסיה ויבוא גם ועד בית הספר והם: אדון מאירוביץ, א"ד הורביץ, א"ד רוזין, ואדון לובמאן, ויאמר אדון ארנוביץ דרשה, ואחר עלה אדון רוזין המורה על הכסא ויאמר דרשה ואחר אדון לובמאן, ולבסוף עלה אדון גולדמאן על הכסא ויאמר:"אדוני נתן ואדוני לקח יהי שם אדוני מבורך מעתה ועד עולם".
אחר פנה למזרח ויאמר קדיש וכל הנערים והנערות מגדול ועד קטון בכו, ואחר הלכנו הביתה, ובבואי הביתה שמתי את תיקי ואסע על החמור ובצהריים אכלתי ואסע עד אחרי הצהריים מעט על החמור ואחר ישבתי לכתוב ואכתוב יותר משלוש שעות ואחר כך נסעתי על החמור אל הכרם ואבוא משם ואוכל ובלילה אכלתי ואתרחץ ואלך לישון.
כ"ד ימים לחודש תמוז יום החמישי
קמתי בבוקר ואתרחץ ואוכל ואלך לבית-הספר ולא למדנו גם ביום הזה רק אדון רוזין אמר איזה דרשה קטנה וגם אדון גולדמאן ויצוו לנו לבוא בשעה 4 לבית-הספר להביא איתנו תהילים ונלך כולנו הביתה ואסע על החמור ואוכל ארוחת הצהריים ואחרי הצהריים כתבתי שיעורים . ואלך לבית הספר ויבואו כל המורים ועימידו את כולם בשורה, ונלך בשורה לבית הכנסת ונתפלל מנחה ואחר קראנו תהילים ונלך הביתה ואוכל ואסע לשוח על החמור ובלילה אכלתי ואתרחץ ואלך לישון.
יום כ"ה לחודש תמוז יום השישי
קמתי בבוקר ואתרחץ ואוכל ואלך לבית-הספר וגם היום לא למדנו כי אדון כרסנתי ואדון ארונוביץ היו חולים, ואבוא הביתה ואסע על הכרם ואבוא בצהריים ואוכל ואשב לכתוב זיכרונות.
Tamar Potashnikov Finkler
כמה יפה, ממש מרגש, כאילו שמעתי את קולו של דוד עשהאל מקריא את יומנו…?
כתיבת תגובה