ביקור בגן הגיתות בהן ייצרו יין - ראשון לציון עיר עם נוסטלגיה

ישראל פרקר
מסתבר שראשון לציון הייתה אזור שבו שפע יין רב, הרבה מאוד שנים לפני שנעזב והוזנח מתחם יקבי כרמל, ההיסטורי והמפואר, של "עיר היין".

ברחוב ההסתדרות, פינת שפרינצק בראשל"צ ממוקם גן הגיתות המוקף בשיחים ירוקי עלים, שלא נגזמו כבר מזמן.

הגעתי יחד עם קבוצת פעילים, חברי פורום פעילי הסביבה, לסיור במקום, בהדרכת איזי כנען .
איזי, איש רב פעלים בתחום הציבורי, הוא בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטת בר אילן בארכיאולוגיה ובגיאורפיה היסטורית. בין הרבה תפקידים הוא היה גם דובר העירייה ומנהל אגף מורשת וארכאולוגיה, בראשון. בשנת 2013 זכה איזי בתואר "יקיר ראשון לציון".

הפעם אנו זכינו לשמוע את הדרכתו של איזי כנען, שהיה פעיל מאוד בזמן שימור המקום והקמת הגן, כנראה בעקבות אהבתו לארכאולוגיה.

סבך הענפים על השער הנעול, העידו שהוא כבר מזמן לא נפתח. גם ערמות העלים והזנחת המקום (שיה פעם יפה ומטופח) המחישו מהר והייטב שהממונים לא הביאו למקום ההיסטורי הייחודי הזה, קבוצות מטיילים, כבר מזמן. המפתח לשער (שבטח התבייש מהחלודה שעטפה אותו) הובא ממחלקת גנים ונוף, בעירייה.

גילינו שבתוך מתחם גן הגיתות ישנן מספר גיתות:

במקום נחשפה ב-1991 גת תעשייתית עם רצפת פסיפס מ"התקופה הביזנטית", היא "תקופת התלמוד", במאות ה-5–6 לספירה. ב-2003 התגלו בסביבת ראשון מספר גתות מהתקופה ההלניסטית ומתקופת הברזל. שתיים מהן הועתקו לגן בשנים 2004 ו-2006. בגן נבנתה גם גת מודרנית על בסיס מודל של גת ביזנטית. גת זו שימשה את תלמידי בית הספר ידלין ללימוד תהליך ייצור היין ולהתנסות בהפקתו, בהנאה רבה מאוד.

הגן נקרא על שמו של שמעון פ' רוזנטל, שהיה יינן ראשי ביקבי כרמל וגם עסקן מקומי (מי זוכר כיום, עובדה זו ?).

עד התקופה הפרסית לא התקיימה התיישבות חקלאית בראשון-לציון ובסביבותיה מאחר שהקרקע לא התאימה לחקלאות ימי קדם. גבעות כורכר אשר היו במקום שימשו כמקור לבנייה או לחציבת מערות קבורה. היה זה אזור מעבר ממצרים ללבנון למסופוטמיה ולאנטוליה. בתקופה הפרסית החל להתפתח יישוב שהגיע לשיאו בתקופה הביזנטית.

הגת הביזנטית – תחנה 5 – הגת הייתה גת ציבורית ששימשה את האוכלוסייה הכפרית שבאזור. בתקופה המוסלמית פסק השימוש בגת והיא ננטשה. הגת מורכבת ממשטח דריכה (5.355.4 X מ'), בור לשיקוע וסינון פסולת (X 1.21.1 מ') ובור איגום לאיסוף התירוש (בקוטר 2.75 מ') בנפח 7,000 ליטר, המחוברים ביניהם במרזב ובצינורות חרס. בצמוד לאגנים קיים משטח לאחסון ענבים ותאים שבהם אוחסנו כנראה חומרי לוואי שהוּספו לתירוש. שטחי הגת מטויחים ומרוצפים בפסיפס לבן.

במרכזו של משטח הדריכה ניצב בסיס אבן עגול בעל נקב רבוע, שבו הותקן מכבש בורג לסחיטת הקליפות הספוגות במיץ. בתחתית הנקב צינור חרס שדרכו נוקז התירוש מתחת למשטח ואל בור השיקוע והסינון. בתחתית בור האיגום שֶקע לאיסוף הזגים, שבו מותקן פסיפס בצורת צלב.

הגת מוקפת בחומת אבן נמוכה שהשתמרה חלקית. ב-2009 נחשפה גת ביזנטית נוספת כ-400 מטר מדרום-מערב לאתר. אחת משתי הגתות שוחזרה על ידי רשות העתיקות ועיריית ראשון לציון, ואילו השנייה כוסתה בחזרה. מעל הגת המשוחזרת הותקן גג רעפים ונוספה רמפת גישה מוגבהת, מעץ, המקיפה חלקית את הגת.

סמוך לכניסה למתחם הגת הביזנטית נטועה גפן קשישה – לא ביזנטית. מתבורר שבחולות האזור נמצאו גם גפנים בנות כ-200 שנה עם ענפים באורך עד 10 מטר, שבלטו מעל החולות, שנערמו עליהן.

איזי סיפר שהכורמים הביאו את הענבים למקום ומהם הכינו שלושה סוגי יין:

סוג ראשון – הענבים הושכבו בשמש, התפוצצו והגירו את המיץ בלי לחיצה עליהם. זה היה יין לעשירים.

סוג שני: העממי, הוכן מהענבים שהיו דורכים עליהם ברגלים.

מהזגים שנשארו הכינו את הסוג השלישי: מעט המיץ שנשאר עם הקליפות נסחט בצורה מכנית ע"י מכבש בורג. מיץ זה שהפך ליין נועד לעבדים ולעניים.

כתמורה היו הכורמים משאירים לבעלי המקום כמות ענבים.

בפינה הדרום מערבית של הגן נמצאת גת מתקופת הברזל שהועברה למקום. זו גת המתוארכת למאות ה-8–6 לפנה"ס. הגת נחשפה בחפירות הצלה שנערכו בספטמבר-אוקטובר 2003 ממערב לשכונת "חתני פרס נובל". הגת בנויה משלושה אגנים בעומק של כ-70 ס"מ, ערוכים בשורה, ללא חיבור ביניהם, שהאמצעי שבהם קטן מהאחרים. האגנים מצופים שכבת טיח לבן מסיד וצדפים למניעת חלחול. בתחתית כל אגן, לצד אחת מדפנותיו, נמצאת גומת שקיעה לאיסוף נוזלים. אין לגת משטח דריכה חיצוני, ודריכת הענבים נעשתה ככל הנראה באגנים עצמם. בתוך האגנים נמצאו חרסים מתקופת הברזל II. כ-30 מטר מהגת נתגלו שרידי יישוב, ולא הרחק מאתר החפירה שוכנת גם המצודה האשורית.

סמוך לגת מתקופת הברזל נמצאת הגת ההלניסטית. זו אחת ממספר גתות שנחשפו בשנת 2003 במסגרת חפירות הצלה שנערכו באזור מעוין שורק. היא מתוארכת למאות ה-3–2 לפנה"ס. גודל המתחם שבו התגלתה מעיד על ייצור תעשייתי, שייתכן שאף נועד לייצוא יין. הגת מורכבת ממשטח דריכה, בור סינון, בו שמו סירה קוצנית לסינון המיץ, ובור איגום לאיסוף תירוש, מטויחים למניעת חלחול. התירוש זרם ממשטח הדריכה דרך מרזב לבור הסינון, שבו שקעה הפסולת, ומשם לבור האיגום. במרכז בור האיגום גומת שיקוע לריכוז הזגים. בשנת 2006 הועתקה הגת לגן הגיתות.

במזרח הגן נבנתה גת ריבועית גת למטרות חינוכיות. זוהי גת מודרנית שנבנתה על פי מודל של גת מהתקופה הביזנטית. משטח הדריכה עשוי מפסיפס. קיים בור סינון לשימוש עם סירה קוצנית ובור איגום. כולל רצפת פסיפס, במסגרת פרויקט משותף לעירייה, לבית הספר "ידלין" הסמוך וליקבי כרמל. תלמידי המוסד תיחזקו את המתחם, למדו על תהליך הפקת היין והתנסו בו בעצמם. בתקופת הבציר הובאו אל הגת ענבים. התלמידים דרכו עליהם והתירוש שהופק הועבר לתסיסה בחביות שאוחסנו בבית הספר. לבסוף זכו התלמידים לקבל בקבוקי יין שהם ייצרו. הפעילות הנהדרת הזו פסקה בשנת 2013.

ליד כל עמדה בגן עדיין נשאר שלט חום עם מספר גדול. בעבר אפשר היה לקבל מידע על התחנה בלחיצה על המספר המתאים במתקן שמע מיוחד.

מעבר לכביש, מתחת למדרכה, ברחוב שפרינצק, מצאו עתיקות. כיסו אותם בבד גאודזי והשאירו אותם קבורים מתחת למדרכה. באזור היו עוד גיתות שנהרסו והתפוררו.

איזי הסביר שמקור המילה יקב נובע מהשורש לנקב. נוקבים בסלע כדי למחוץ את הענבים.

קול קורא:

איזי כנען: "ראשון לציון הHתה עיר יין כבר לפני 2,700 שנים ולא רק מ- 1889, שנת ייסוד יקבי כרמל מזרחי. גן הגיתות הוא פינת חמד עם אתר ארכאולוגי אמיתי. אפשר להמשיך לעשות פה יין לימודי. צריך לטפח את המקום, לנקות, ולדאוג שהמוזיאון יביא לכאן תלמידים מבתי ספר, ומועדוני צעירים, גם ללמוד על תעשיית היין הקדומה, וגם כדי להכין יין בעצמם".

לדעתי, ניתן לנקות ולהכין את המקום לפתיחה מחודשת, בתקציב קטן. לאחר מכן, מומלץ ליידע ולתדרך את מורי בתי הספר ואת מדריכי הטיולים של מטיילים ישראלים ותיירים המגיעים מחו"ל, על המקום.

יש לדאוג שהמקום יהיה שוקק ממבקרים לאורך כל השנה במסגרת ארגון מסלולי טיולים נהדרים במרחבי ראשון לציון, המלאה בסיפורי נוסטלגיה. אז מה הבעית?

תקווה רבה בליבי, שמי שצריך לקרוא כתבה זו, אכן יקרא אותה ויטפל מהר מאוד בנושא ההזנחה המאוד כואב של המקום, לרבים.

תודה לאיזי כנען, המדריך, לחברי פורום פעילי הסביבה בראשל"צ, למצלמת הסלולר שלי ולוויקיפדיה, על המיידע שליקטתי משם.

תמונות שצולמו במקום ב 30 ביולי 2020 ופורסמו בפייסבוק.

כתיבת תגובה לבטל