ישראל פרקר
ריכזתי, בכתבה זו, מידע מקוצר ומעובד, מתוך אתרי עיריית ראשון לציון וויקפדיה, על מתחם צריפין ומחנות צה"ל שהיו בו. המתחם הנוסטלגי, רב השנים, הולך ונמחק, ובמקומו מוקמות שכונות חדשות.
הרבה זיכרונות יש לרובינו מהעבר, במקום:
☆ המחנה הגדול בצריפין – סרפנד – הוקם ע"י הבריטים ב-1917 במסגרת פריסת כוחות האימפריה במזרח התיכון, במלחמת העולם הראשונה. כבר מראשית בניינו הוקצה בו שטח רחב לשימוש כבסיס טירונים עבור ה"נייטיבס" הפלשתינאים, יהודים וערבים, שיועדו להתגייס לכוחות הוד מלכותו, הבריטי.
☆ בשנת 1936 הוקם בסמוך מחנה המעצר סרפנד, בו נעצרו פעילי מחתרות שונות.
☆ במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941 , פנו ארגוני נשים ובהם נציגות ויצ"ו, מועצת הפועלות (היום נעמ"ת) והדסה אל הבריטים, בבקשה לפתוח את ה-ATS (חיל העזר לנשים) בפני מתנדבות יהודיות מארץ ישראל. לפנייה זו הצטרפה גם הסוכנות היהודית.
☆ במהלך מלחמת העצמאות היה במקום מחנה שבויים לערבים שנתפסו בקרבות. מחנה השבויים נסגר בקיץ 1949.
למחרת הכרזת המדינה, ב-16 במאי 1948, עזבו הבריטים את מחנה צריפין, אחד ממחנות הצבא הגדולים והמרכזיים שהוקמו בארץ, באותה תקופה והכניסו דרך השער המזרחי ("שער ירושלים") את חיילי הלגיון הערבי. חיילי הלגיון החלו, תוך זמן קצר, להמטיר אש על ראשון לציון הממוקמת סמוך. המחנה נכבש על ידי חיילי חטיבת "גבעתי" במהלך מלחמת העצמאות, אחרי קרב שנערך ב 18-19 במאי 1948.
☆ לאחר מלחמת השחרור בסיסי הטירונים הבריטיים הפכו לבסיסי טירונים של צה"ל. כך היה גם במחנה סרפנד, ששמו שונה לצריפין. מקור השם "צריפין" הוא ביישוב עברי שהתקיים באזור מהמאה הראשונה לפנה"ס. שמו של היישוב מרמז את ענף הצורפות, בו עסקו אנשי היישוב. בתקופה הערבית שכן במקום הכפר הערבי צרפנד אל-עמאר שנהרס במבצע ברק.
☆ בצריפין הוקמו בסיסי ההדרכה המרכזיים לטירונים בה"ד 4, ולטירוניות – בה"ד 12. במשך השנים נוספו והוקמו בשטחו גם בה"ד 6 של חיל הלוגיסטיקה, בה"ד 10 של חיל הרפואה, בה"ד 11 של חיל השלישות, בה"ד 16 ביה"ס לחילוץ והצלה של פיקוד העורף (ממוקם בתוך בה"ד 11), ובה"ד 20 של חיל החימוש. סמוך לבסיס, מול "שער יפו", נמצא "מחנה גדעונים" שבו נמצא בה"ד 7, בית הספר המרכזי של אגף התקשוב (במקום שכן בעבר בה"ד 12).
במקום היו גם בסיסים ויחידות שונות: היחידה המרכזית לתעבורה של המשטרה הצבאית, במצ"א 108 (בית מלאכה לציוד אלקטרוני) של חיל האוויר, גדוד פסגות, יחידת לוטם, גדוד אמירים מרכז חושן, בסיס הרבנות הצבאית 779, חר"פ 542 ובסיס טירונים. בבסיס שוכן בית הדין הצבאי התורן של יחידת בתי הדין הצבאיים.
☆ למחנה היו 4 שערים , דרכם נכנסו אליו.
שער יפו – על כביש 44
שער ירושלים – על כביש 4313, המחבר את כביש 44 עם כביש 431 ונס ציונה, דרך באר יעקב ותלמי מנשה.
שער ראשון – בשכונת שיכון המזרח בראשון לציון (סגור מ-3 במרץ 2019).
שער הרצוג – שער חדש על דרך חיים הרצוג המחבר את כביש 44 עם מזרח ראשון לציון.
תגובות גולשים לכתבה שפורסמה בפייסבוק:
Momi Raviv
מדינה מטורפת אנחנו, עם מתכננים ממש טיפשים וחסרי כל עמוד שדרה: במקום לקחת את מחנה צריפין, על האקליפטוסים המפוארים שלו והמורשת שלו, ולהפוך אותו לפארק לאומי מושלם, שהכל בו כבר מוכן למטרה הזו, הם מתכננים ומקימים שם שכונות מגורים, ואילו את השטחים האחרים שסביב ראשון, הם רוצים להפוך לפארקים (נופש מטרופוליני הם קוראים לזה). אבל יש לכם פארק מוכן לנופש מטרופוליני, שלעולם לא תצליחו לייצר כזה מחדש.
יעל דשבסקי אבל
מומי לגמרי מדויק כמה עצוב
Eldad Gissin
עברתי טירונות בהד 4 ושרתי כל השירות בבה"ד 9 .
Shulamith Ross
היה שם גם חיל הקשר. הייתה גם בריכה ובית קולנוע.
מידד גיסין
בשנת 1951 הייתי בטירונות בצריפין ואח"כ הלכתי לחיל הים
Zion Salay
לידיעתכם דוד בן יעקב מזרחי משכונת האורפלים בראשון לציון הוא החלל היחיד מהקרב על כיבוש מחנה צריפין
בתיה נוי
הייתה תקופה שאבא שלי שרת בצריפין וכילדה, אני זוכרת בעיקר את מגרש המסדרים הגדול שהעצים שלו היו צבועים בלבן .
כל שבת ,היינו הולכים לבריכה .טירונות עשיתי במחנה 80 ,כך שמאז שהייתי ילדה ,לא הייתי במחנה. אבל אני אשב על המרפסת בדירה שהבת שלי קנתה בנרקיסים , ואזכר בימים שבהם הייתי משוטטת כילדה במחנה, כשאבי היה לוקח אותי לשם.
Batsheva Zeisler
בתמונה רואים את האמת. שהעצים היו שדרות בדרך טובה ורחבה ואפשר וצריך היה לבנות את השכונה אם מוכרחים עד כמה שאפשר לפי המיתווה הבריטי. הבריטים היו מתכננים טובים מאיתנו.
אלי ניר
היו לי כמה קדנציות במחנה צריפין, החל מהטירונות בבה"ד 4, כמו האחים גיסין ועוד רבים וטובים, ובמסגרת תפקידים אחרים בקשר, ומסדר חולים בחר"פ 542, ובשק"מ המרכזי, ובקולנוע, ובבריכה וכמובן – בדרכים ובטרמפיאדות. חבל ששיקולי ממון מנצחים שיקולי מורשת וזכרון.
כתיבת תגובה