בירה נשר בראשל"צ

מפעל הבירה הראשון במדינה

בירה נשר היא הבירה הראשונה שיוצרה באופן תעשייתי בארץ ישראל והיא קיימת משנת 1936 ועד היום בארץ.
בשנת 1934 החל ז'אק שפירא בהקמת בית חרושת בירה נשר . מאחורה עמדו משפחת רוטשילד, חברת פיק"א וחברה בנקאית מפריס בראשותו של גסטון דרייפוס שהקימו את "Palestine Brewery Ltd" או בשמה העברי "תעשיית בירה א"י בע"מ".
המבשלה הוקמה בראשון לציון בסמוך ליקב שגם הוא היה בשליטת משפחת רוטשילד. שיווק הבירה מהמפעל החל בינואר 1936.
השוק העיקרי של המבשלה היה חיל המצב הבריטי בארץ ישראל והמתכון של בירה נשר פותח על ידי הברומייסטר מנחם ברלינר לפי טעמם של החיילים – בירה בסגנון פילזן.
בנוסף יצרה המבשלה בירה שחורה בשם "ראשונייה",כנראה אב הטיפוס לנשר מאלט.
בסוף 1961 נסגר המפעל בראשון לציון והועבר לבת ים.
מתוך ויקיפדיה

כתבה בעיתון הארץ ב 1936 
אתמול בשעה 4 אחה"צ נערך ביקור בביהח"ר לתעשיית בירה. בראשון לציון ע"י נשיא ההסתדרות הציונית ד"ר חיים ויצמן בהשתתפות מספר מצומצם של מוזמנים ובאי כוח העיתונות.
ביהח"ר שהוקם באחד מחלקיו של היקב בראשון לציון, נוסד ע"י חברת מניות לפי יזמתו של מר גסטון דרייפוס מפאריס (בנק דרייפוס בפאריס ופיק"א) אשר, כפי שיסופר להלן, הושפע מאד מאחת מהרצאותיו המדעיות של פרופ'
וויצמן בסורבונה הפריזאית על דבר אפשרויות ועתידות התעשייה בא"י ויחליט בלבו לגשת מיד להקמת מפעל תעשייתי חשוב בארץ והוא ביהח"ר לבירה.
עד היום הושקעו כבר 60 אלף לא"י במפעל. כל המכונות ודודי הנחושת נקנו בבית חרושת יהודי בצ'כוסלובקיה. גם הבקבוקים והלתת (השעורה) הובאו משם.
כמות התוצרת תגיע לפי שעה ל207 אלף הקטוליטר לשנה.
אם יצליח המפעל יוכל ביהח"ר להכפיל בנקל את כמות התוצרת. מחיר בקבוק הבירה מתוצרת זר יהיה 30 מא"י, בניכוי מחיר הבקבוק — 5 מא"י.
מעניין לציין, כי המכס שהממשלה גובה מכל בקבוק בירה ארצישראלית הוא 7 מא"י, בו בזמן שכניסת תוצרת ארצישראלית זו לסוריה משוחררת לגמרי ממכס.
האורח וייצמן ראה בוודאי בתי חרושת רבים בחו"ל, אבל אין כל ספק ששמחה מיוחדת נגרמת לו תמיד לראות בתיח"ר חדשים בארץ.
כאן סיפר מר שפירא כיצד עלה הרעיון של יצירת ביהח"ר הזה, כתוצאה מאחת הרצאותיו המדעיות של פרופ' וויצמן בסורבונה הפריזאית על התעשייה בא"י.
אח"כ התעכב הנואם על החשיבות המרובה הצפויה לכפר העברי ביצירת בית החרושת בקרבתו. ד"ר ויצמן השיב דברי תודה לדבריו של ידיד ישן כמר שפירא:
שמחתי מאד אמר הד"ר ויצמן ,כשראיתי את המפעל החדש שנוצר בראשון לציון כחלק מהיקב. זוהי התפתחות טבעית, המתפתחת כאח של התעשייה הישנה.
גם לחקלאות יכולה לצמוח תועלת רבה ממפעל זה. תענוג מיוחד בשבילי הוא שידידי גסטון דרייפוס התעניין בא"י לאחר ששמע את הרצאתי בפריס. גם אני עסקתי אמנם בשנים האחרונות בתעשייה של תסיסה ועל יסוד עבודתי נעשו הרבה תסיסות בעולם, וע"כ נעים לי מאד לראות כאן תסיסה המביאה לתסיסה חיובית ולא שלילית".
דר' וויצמן הביע את תקוותו, שגם מהחמרים הגסים שישארו לאחר תעשיית הבירה תעשה פעולה חשובה ויפיקו מהם תועלת לא רק הבהמות אלא גם אנשים.
לבסוף איחל הד"ר ויצמן למפעל החדש פריחה ושגשוג שיביא בכנפי ברכה ותועלת לכל הסביבה.
אחרי הד"ר ויצמן דיבדו עוד ה' מאירוביץ, שינקר, פרימן, יודילביץ, טרכטנברג ובא כח מועצת ראשון לציון. אשר השתמש בהזדמנות זו וערבב לתוך דברי הברכה למפעל דברים קשים.
הוא אמר, שאמנם אין בראשון לציון מחוסרי עבודה, אבל ישנם משוללי עבודה, כי עוד פרדסים רבים נעולים בפני הפועל העברי.
לאחר שכל המסובים הרימו את כוס הבירה להצלחת המפעל החדש, נפרד נשיא ההסתדרות הציונית העולמית בחביבות רבה מכל המסובים וחזר לרחובות.

פרץ הירשברוך יסד את מפעלי הבירה הראשונים בארץ בראשון לציון
מאת : אורי כהן הנכד של רותי וייס (הירשברוך), הבת של פרץ הירשברוך
(מתוך הקשר הרב דורי)

ראשון לציון – מתקופת הבילויים מושבה קטנה וענייה, מקבלת תנופה עי' הקמת מפעל בירה נשר בשנת 1935.
היזם דרייפוס מצרפת הזמין לארץ את האבא של סבתא רותי (פרץ הירשברוך) להקים את מפעל הבירה הראשון בראשון לציון.
פרץ הירשברוך- סבא רבה שלי, נולד בברומברג- אז גרמניה (היום פולין) בשנת 1899 להורים בעלי מפעל לבירה. הוא היה איש אוהד תרבות ואומנות, רכש השכלה גבוהה בהנדסת מכונות, הנדסת בנין, כימיה והתמחות ביצור בירה.
פרץ הירשברוך נשא לאישה את בת עירו אלפרידה וניהל את מפעל "אנגלהרט" משנת 1919 עד עלית הנאצים לשלטון, אז נענה לבקשת היזם דרייפוס להקים את "מבשלת שיכר פלסטינה".
"מבשלת שיכר פלסטינה" היה מפעל הבירה הראשון בארץ ישראל, והוא היה המנהל הכללי והטכני. בהיותו המומחה היחידי בנושא היה ל"אורים ולתומים" בתחום יצור הבירה.
מפעל הבירה שמאוחר יותר שמו שונה ל"בירה נשר" שכן ליד היקב בראשון לציון.
המבנה הגבוה מצוי בשטח מתחם היקב. היה זה אז מקום פרנסתם של תושבי ראשון לציון העניים.
סבא רבא שלי היה אדם חשוב ומכובד במושבה ובארץ. מחויבותו העמוקה לפיתוח תעשיית הבירה בארץ הייתה לשם דבר ולא הייתה פעילותו היחידה.
הירשברוך שימש יושב ראש התאחדות התעשיינים בארץ, תרם לעירו ראשון לציון ולבתי הכנסת, והרבה לסייע לאנשים פרטיים.
הוא היה מצוי בידידות עם ראש המועצה וראשי העיריות, נמנה עם מכובדי הקהילה וקשור לכל האירועים הגדולים שהתקיימו בעיר. כמו כן תפס מקום נכבד גם במישור הארצי, בביתו אירח אורחים רמי מעלה רבים, תעשיינים גדולים ומנהיגים כפינחס ספיר והאחרים.
"בירה נשר" היה מפעל הבירה היחידי בארץ ישראל המנדטורית עד לשנות ה-40 הראשונות. בתקופה זו הקים את מפעל הבירה "מאלט" ברמת גן זאת לאחר שהמציא את הנוסחה לבירה השחורה שהייתה ייחודית בעולם כמומלצת לילדים ולנשים הרות.
הוא נפטר ב1975.

בשנות ה-50 הראשונות הקים מפעל בירה נוסף בשם "כביר" בבת ים והתחילו ליצר את בירה "גולדסטאר".
מפעלי הבירה נשכחו מלב תושבי ראשון לציון ומרביתם אינם זוכרים ואינם יודעים שעמד כאן מפעל לתפארת, שפרנס חלק גדול מהתושבים הוותיקים, לכן בחרנו בנושא זה כדי לרענן ולהזכיר לאלה שלא יודעים ולא זוכרים את העבר המפואר הזה.

כתבה בעיתון מעריב – מרץ 1961
בשנים האחרונות הפכה הבירה, למשקה מריר בשביל פועלי המפעל שמייצרים אותו בראשון
לציון. חטעם המר של המשקה הריהו טעם לשבח כשמדברים על בירה בלבד — אך כשנודע לפני שנתיים שהמפעל עומד להתחסל ולעבור מראשון לציון לבת ים היה טעמו בשביל העובדים טעם מר מאוד.
עצָם ההחלטה של העברה "בירה נשר" מהמקום היה בה לזעזע לא רק את המתפרנסים במפעל אלא את כל העיר. בעשרים השנים האחרונות, שימש מפעל זה בצד היקב, אחד מבתי החרושת העיקריים שבתקופת השיא הועסקו בו כ300 עובדים ושבעקיפין התפרצסו ממנו למעלה מ1000 משפחות.
ואולם צריכת הבירה קטנה עם צאת החייל הבריטי האחרון מצריפין והנהלת המפעל החלה לתכנן את העברתו לאזורי פיתוח ששם הובטחה להם סיוע ממשלתי רחב.
בשעתו הציע מנהל הכללי מר דגן, לעבור לאשדוד, אך אנו סִירְבנו שכן קשה למאה משפחות לעקור מן המקום".
בשלב הבא נעשה ניסיון לחסל את בית-החרושת ולהעבירו לבת ים, שם קיים סניף המפעל "כביר". הפועלים נזעקו והודיעו: ‏ "על גופותינו יועבר בית-החרושת ! נקים מיתרסים !"
הנושא שב ושקע .
אך המפעל בבת ים, "כביר" , בו מייצרים בירה שחורה ,מאלט" ושיש בו לתתיה — מפעל לעיבוד השעורה .
כל האמצעים הכספים הוזרמו אליו ובמסגרת זו נבנו בניני ענק, מרתפים גדולים, בקבוקיה ובית מבשל משוכללים, וכך הוכרעה הכף, וביום ג' נתבשרו פועלי המפעל נשר בראשון לציון שמבני בית-החרושת וציודו נרכשו ע"י יקבי כרמל מזרחי ועד סוף שנת 1961 יועברו כל הליכי ייצור הבירה לבת ים.
בשיחה עם ועד העובדים הוברר שהפועלים השלימו עם עובדה זו. אין הם עומדים להקים מתרסים למניעת ביצוע ההעברה.
"אנו תובעים עתה שַזכותנו בעבודה בכת ים תישמר אמר נציג ועד העובדים. ‏ המפעל בראשון לא פשט את הרגל אלא עבר מן המקום ולכן זכותנו להמשיך לעבוד בו. 100 פועלי המפעל בראשון  יוכלו להגיע לעבודה בבת ים תוך 20 דקות.
אבל ראשון לציון הפסידה את אחד מהמַפעלים העיקריים שלה…"