סיום שנת הלימודים 1958 בחביב

מוטי גולן
סיום שנת הלימודים של כיתה ח' בביה"ס חביב. השנה 1958  ואנחנו נערים ונערות שעברנו את גיל 14.
עוד מעט מסתיימת לה שנת הלימודים עוד מעט מגיעים להם רגעי הסיום, רגעים של שלום, שלום לחברים והחברות, והזמן לומר שלום ותודה למורים, על תקופה יקרה ומיוחדת תקופת הנעורים. אבל לפני כל אותם הרגעים האלה מתכוננים התלמידים למסיבת הסיום, להצגה של גמר כיתה ח'.
ביה"ס חביב נודע בהצגות המושקעות שלו שתמיד העלה במסגרת חגיגות סיום שנת הלימודים.
לבחירת "השחקנים" ירדה כיתה כיתה לאולם ההתעמלות של ביה"ס (היינו 4 כיתות ח')
והמורה לחוג דרמה גרצברג יהושע (שיקה) יחד עם המורה חנה רינגולד בחנו אותנו בקפדנות יתרה.
נבחרו השחקנים להצגה. ולאחר כחודש ימים ויותר גובשה קבוצת השחקנים, והחלו החזרות המתישות עם שיקה וחנה. הם לא ויתרו לנו.
היום המיוחל הגיע. בכל מגרש הכדוריד (ענף הספורט המרכזי בביה"ס היה הכדוריד)  ערכו שולחנות שבכל שולחן ישבה משפחת תלמיד כשעל השולחן היה כיבוד קל.
החלו הברכות. ראשון המברכים היה המנהל שלנו יונה עדיני, וגם חלק מהמורים ברכו. האחרונה שברכה הייתה ראש העיר חנה לוין (שהיום תקרא ראשת העיר) .
בסיום טקס הברכות חילקו לכל תלמיד ספר תנ"ך עם הקדשה של עיריית ראשל"צ.
ההתרגשות בעיצומה וחובת ההוכחה עכשיו עלינו התלמידים על אותם חזרות של חודשים לאותו הרגע המיוחל בו אנחנו אמורים להציג.  אנחנו עולים על הבמה ומופעים בפני ההורים והתלמידים.
הייתה הצגה מושקעת מאוד ומוצלחת. היינו שחקנים מוצלחים ומוכשרים (כך אמרו לנו). זה היה ערב מיוחד ונעים. כשהחגיגה הסתימה אמרנו שלום שלום לך ביה"ס חביב שכל כך אהבנו, ואנחנו, התלמידים, יצאנו את שער ביה"ס לצעדה הלילית לכיוון המושבה נס-ציונה. זהו מנהג של מחזורי ביה"ס שקדמו לנו לציון שנת גמר הלימודים.
אלה הם רגעי פרידה של שמונה שנות לימוד.
כמה געגועים יש בלב לימים שכל כך אהבנו !!!