ישראל פרקר
ברחוב האפרסמון 2 , בנחלת יהודה. ניצב מבנה ישן ומוזנח שהיה מחלבה.
מידד בנדורי, שנולד בנחלת יהודה של פעם, סיפר לי שבמקום נחפרה אחת הבארות הראשונות של המושב נחלת יהודה, כנראה בשנות ה30 של המאה הקודמת. הבאר מספקת מים עד היום.
בארות המים במקום הם בטיפול עמותת מפעל המים המקומית.
במושב היו כ40 משקי חקלאות שבחלקם היו גם רפתות עם פרות.
בניין המחלבה , הצמוד לבאר, נבנה ע"י יצחק בן דוד (דוכובני) ושימש כמחלבה. האיכרים הביאו למקום את החלב מהרפתות בתוך כדי מתכת, על גבי עגלות.
במחלבה היו מתקנים שונים, ובהם ספרטור, בהם הכינו מוצרי חלב שונים שנמכרו לתושבים. חלב, גבינות, שמנת ועוד.
התמונה הראשונה הוא הבניין כפי שהיה פעם.
את שאר התמונות של המבנה העזוב והמוזנח,שבהמשך, צילמתי ב2019. ניראה שהוא הוא שופץ לפני מספר שנים והוזנח שוב.
ליקטתי ב אלבום המשפחות , מוזאון ראשון לציון קצת חומר על מחלבות ראשון, המושבה של פעם:
המייסד יוסף פיינברג נולד בסימפרופול, רוסיה. ב1856.הוא עזב את משרתו ועלה לארץ ב1882.
ביפו ייסד, יחד עם ז"ד ליבונטין, את "ועד חלוצי יסוד המעלה" אשר מטרתו לרכוש קרקעות בארץ ולהקים עליהן מושבות. משמצאו את אדמת "עין הקורא" החליטו לייסד עליה את ראשון לציון.
משהופסקה חפירת הבאר במקום,הוחלט לחפש מקורות מימון בחוץ לארץ, בחרו לשלוח לשם כך את יוסף פיינברג .
כך החלה פרשת תמיכתו הנדיבה של הברון בראשון לציון ובתחייתו של עם ישראל בארצו. וזו זכותו הגדולה של יוסף פינברג,
בשובו אל מושבתו ראשון לציון בנה את בית המשפחה בן שתי הקומות, בית שהיה למרכז לצעירי המושבה ולמשכיליה. יחד עם אשתו ברטה עבד עבודה קשה במשק העופות והפרות שבחצרם ובהכנת תוצרת חלב. בשל עיסוקו זה זכה לכינוי "יוסילי החלבן".
"הבית והחצר היו ספוגים ריח מיוחד, ריח רפת ותעשיית מוצרי חלב, הראשונה במושבות. כל הבא לחצרם היה צופה בידיה החרוצות של ברטה התולה ככבסים את שקיקי הגיבּון המטפטפים חלב רזה וחמצמץ, בעוד אוסיפ מוריד את ה"סְמֶטֶנֶה", שכבת הזִבדה, מעל פני החלב, או מטלטל וחובץ שמנת לעשותה לחמאה." (כל ההתחלות – גרשון גרא)
בן ציון סלומון עלה ארצה ב1912, כתינוק , עם הוריו שהתיישבו בנחלת יהודה. למד בבית הספר העממי (חביב) . לימים הקים רפת גדולה ואת כל העבודה הקשורה ברפת כולל זריעת הדורה, הקציר, העמסת הירק והחליבה – עשה במו ידיו. המחלבה נסגרה בסוף שנות ה-50 (למאה העשרים), אולם בן ציון המשיך לשווק את החלב תחילה לבית דגן ובהמשך היה נוסע עם כדי החלב עם עגלה רתומה לסוסה למחלבה של תנובה ברחובות.
מאיר ספקטור נולד בקולונסקיה, גליציה (היום בלארוס), שם היה חקלאי.
בשנת 1935, עלה ארצה בעליית סיטקוב [עלייה חקלאית שאורגנה על ידי הסוכנות היהודית, על מנת לעודד עבודה עברית בפרדסים] עם אשתו ו-7 ילדיהם : חיים, מרדכי, צפורה, אריה, פייגול, רבקה ושלמה. תחילה התיישבו בפתח תקווה ובהמשך עברו לראשון לציון , כאן הקים משק פרות לחלב ומחלבה. חלק מילדיו עסקו בעבודות הרפת ובחלוקת החלב, במשך תקופה ארוכה.
עם הוצאת הצו שאסר אחזקת משקי בעלי חיים בתוך העיר (על ידי שר החקלאות דאז משה דיין בשנת 1960), חיסל הרפת ועבר לעבוד בענף הפרדסנות.
בשנת 1935, עלה ארצה בעליית סיטקוב [עלייה חקלאית שאורגנה על ידי הסוכנות היהודית, על מנת לעודד עבודה עברית בפרדסים] עם אשתו ו-7 ילדיהם : חיים, מרדכי, צפורה, אריה, פייגול, רבקה ושלמה. תחילה התיישבו בפתח תקווה ובהמשך עברו לראשון לציון , כאן הקים משק פרות לחלב ומחלבה. חלק מילדיו עסקו בעבודות הרפת ובחלוקת החלב, במשך תקופה ארוכה.
עם הוצאת הצו שאסר אחזקת משקי בעלי חיים בתוך העיר (על ידי שר החקלאות דאז משה דיין בשנת 1960), חיסל הרפת ועבר לעבוד בענף הפרדסנות.
ברטה ריבקינד נולדה ברוסיה ובשנת תרפ"ה, 1925, עלתה ארצה עם בעלה ושלושת ילדיה והמשפחה הקימה את ביתה בראשון לציון. ברטה הקימה מחלבה, בצמוד לרפת ומכרה לשכנים תוצרת חלב.
אני גרתי בצומת הבנים פנסקר בימי ילדותי)מול המכולת של מוניו. בשנות השיבעים המוקדמות. בהיותי קטן וסקרן נכנסנו אני ואחותי למבנה שכבר אז היה עזוב היו בו ניירות זרוקים שקשורים לנושאי מים ורהיטים ישנים. סחבנו משם שולחן משרדי עץ כבד אלינו הביתה.
מי שהיה אחראי על המקום והמים בנחלת היה אהרונציק ( לביתו קראו תמר בנו ארז נהרג בכיפור 73) שגר בתחילת רחוב הבנים ליד מכולת שלא זוכר את שמה.
Aviva Katz
ווואו איזו היסטוריה חבל שלא משמרים את המיבנים
Aliza Bendory
סבי מאיר ספקטור וסבתי שרה , נכון באו מקולוניה סיני סקה ( על שם הר סיני ) המושל הרוסי הירשה ליהודים לקרוא לעיירה בשם !
השכנים הגויים הציקו ליהודים , עובדי האדמה , אבל דא יידישע קופ ניצח …
Ariel Guttman
לדעתי היו עוד רפתות בראשון. אנו קנינו חלב מהרפת של דוד סניור שהייתה ממש במרכז היכן שהיום נמצא רחוב סניור.
Tova Abramovitz
אני גרתי בגן הרצל ובסוף הרחוב לכוון מערב ליד שדרת הקזוארינות היתה רפת גדולה אם אני לא טועה של משפחת קלדרון ועבדו שם פועלים ערבים, ובלילות היינו שומעים אות חולבים וצועקים.
השדרה הית נפלאה נמשכה עד רחוב רמז של היום ומשם דרך שיכון מפ"ם לחולות לעצי הצ'ומס.
Tamar Potashnikov Finkler
וואו, איזו היסטוריה, אני זוכרת את הכושי הגבוהה עם המשקפיים, גנדי, שהיה הולך עם העדרים של ספקטור, בשכונת אביבה ביום, כי בלילות שהיה שומר על המיקשה של אבי…
וכיום חזרתי לרחוב ילדותי, רחוב פיינברג יוסף….?
Aliza Bendory
כן… היה כל כך חביב . אבל פחדתי ממנו ;
Tamar Potashnikov Finkler
גם אני, קראתי לו גנדי, ?
Ariel Guttman
הוא היה מגיע עד אלינו בסביבת מוהליבר.אמרו שהוא חבשי.
Tamar Potashnikov Finkler
הוא היה סודני….?
Ariel Guttman
אולי? לנו אמרו חבשי.
Tamar Potashnikov Finkler
אני זוכרת שאבי דיבר איתו בערבית, וכך הוא גם אמר לי….?
Adi Segal
בסודאן מדברים ערבית בניב מקומי
Tamar Potashnikov Finkler
אני זוכרת בוודאות שאבי דיבר איתו בערבית….אנחנו קראנו לו גנדי….?
Adi Segal
כולם הכירו אותו בראשון וקראו לו גנדי , כי הרכיב משקפיים. זה שבסודן מדברים ערבית בניב מקומי לא אומר שמישהו שמדבר בניב אחר לא יכול לדבר אתו.
Tamar Potashnikov Finkler
?ברור
עמליה פרנק
איני זוכרת את השנים שהגעתי למחלבה מידי פעם עם ציצנת והמילקמאן היה שופך חלב לספרטור והשמנת הייתה נמזגת לצנצנת .הטעם עוד עומד על לשוני.
Aliza Bendory
סבי מאיר ספקטור וסבתי שרה , נכון באו מקולוניה סיני סקה ( על שם הר סיני ) המושל הרוסי הירשה ליהודים לקרוא לעיירה בשם !
השכנים הגויים הציקו ליהודים , עובדי האדמה , אבל דא יידישע קופ ניצח …
Yael Rosenthal Tepper
בסביבות השעה חמש היו הפרות של ספקטור חוזרות לרפת בשכונת אביבה
פחדתי בשעה זו להלך שם בחזרה משעור אנגלית
Rachel Aloni
בשכונת אביבה היו יותר מרפת אחת . היו הרפתות של בקר (2) והיו 2 של ספקטור כולם משפחה אחת
Ariel Guttman
אני זוכר שהיו מאכילים את הפרות עם השעורה ושנשארה לאחר יצור הבירה והעגלות מרחוב נורדאו היו מעבירות את השעורה הרטובה והריחנית ברחובות המושבה.