בית הכנסת הגדול מסביב

חזית בית הכנסת הגדול, ברישון, עברה הרבה שיפוצים ושינויים מאז שנבנה הבית בשנים 1885-1889. רואים זאת בהרבה תמונות הנמצאות בארכיון מוזיאון ראשון לציון ובספרים שונים. רוב התמונות של בית הכנסת צולמו מהחזית. אני מביא כאן, נוסף לתמונות הישנות מהמוזאון, גם תמונות שצילמתי ,דווקא, מכל ארבעת כיווני המבנה, ששופץ בשנה שעברה פעם נוספת.
במדרגות היורדות מכיכר המייסדים, בצד הצפוני של המבנה, מתחיל רחוב נחמה (פוחצ'בסקי), "רחוב התימנים" של פעם, המשופע בעוד בתי כנסת.
בקצה השני של הרחוב ניצב, מיותם ומוזנח, הבית בו התגורר מוישה דודל לפעמים. הבית נעול וסגור. מעניין אם בתוכו עדיין נשארו זיכרונות של ראשון, מפעם. איפה המפתח?

 

 

ריכוז תגובות מהרשומה בפייסבוק

Anatoly Shilman 
כמה עצים שתלו פעם..לפני הפרוייקטים של 'שיפור פני העיר'

David Oren
יופי של אלבום תמונות נוסטאלגי.

ניצה וולפנזון
הנה עצים נוספים , שדרת פיקוסים, על יד בית הכנסת בשנות השלושים. . גלויה של המוזאון.

‏‏
ישראל פרקר
עצים וגם סוסים , בשפע.

ניצה וולפנזון
כמובן סוסים שמשכו דיליג'נס….

Tamar Potashnikov Finkler
אני זוכרת את העגלונים הסוסים והעגלות שהיו עומדים ברחוב רוטשילד פינת נורדאו, חבביצ'יק העגלון, והיו עוד כמה….?

עמליה פרנק
ומי זוכר את עצי האיזדרכת?

ניצה וולפנזון
כמובן שהיו בסביבה עצי אידרכת, אחרת איך היינו משחקים בבומבלך בתקופת החגים, ברחבה שעל יד בית הכנסת?
ישראל, כמובן שיש הרבה זכרונות לספר ותמונות להשוואה של אז והיום (למשל המנורה הישנה שנראתה בגג בית הכנסת ולעומתה החדשה שנתרמה על ידי אורה ועוזי אברהמי ז"ל) ועוד תמונות של הלוויות שהתחילו על יד בית הכנסת ולהבדיל התכנסות לרגל ביקור אורחים רבי מעלה וגם תזמורת של חיילים אוסטרלים על מדרגות בית הכנסת ועוד – אבל דבר שהרשים אותי במיוחד היא העובדה שבחזית בית הכנסת יש 12 פתחים כמספר שבטי ישראל ומישהו שבנה בית דרומה לבית הכנסת, באותו צד, חיכה את החלק העליון של חזית בית הכנסת עם החלונות. (צילם עבורי משה רימר).

ישראל פרקר
מצאתי גם באתר תפוז:
בערב תשעה באב היינו קוטפים את פירות עץ האזדרכת הירוקים האלה אוספים כמות של שקית נילון לסנדוויץ', ובלילה בזמן קריאת מגילת 'איכה ' בבית הכנסת, זורקים על האנשים. הזקנים היו מתרגזים…
כנראה במקור המטרה היתה להשכיח קצת את מצב הרוח הרע של ליל תשעה באב.

דליה הלם
למשה דודל היה אח נורמלי השאלה האם הוא עדיין בחיים. דבר נוסף מעניין, היו זוג גמדים, שגרו המובנה של בית הכנסת בצד הצפוני. לימים נולדה להם בת שהיתה בגובה רגיל ואין לי מושג מה עלה בגורלה
מקווה של ראשון בשנותיה הראשונות היה ברחוב נחמה ומי שתפעל אותו היו סבא וסבתא של אבי, שמואל בונדר, מצד אימו, מרים בונדר

ניצה וולפנזון
דליה הלם. שמו של מוישה דודל הוא פלמר משה. היו לו שלושה אחים אבל הם כבר לא איתנו. ראי באלבום המשפחות המקוון של המוזאון. אני זוכרת את בונדר יוכבד. היתה בגיל של אחותי שמעונה לכן אני זוכרת.

דליה הלם
ניצה וולפנזון נכון אני זוכרת שמא שלי הסגורה את שמעונה…. איזה יופי. תודה

דליה הלם
אמא שלי הזכירה….

ניצה וולפנזון
ואני זוכרת את אחותה אסתר קופר. אולי אצלה ראיתי את אמך.

דליה הלם
נכון אימי עזרה לה הרבה במספרה. ………………….ואת מרים (דנציגר) ארקין לא הכרת? היא האחות הגדולה

דליה הלם
ניצה, אני זוכרת אותך וגם את בעלך אברהם

ניצה וולפנזון
דליה, לא הכרתי את האחות הגדולה. משום מה אני זוכרת את אסתר לא רק מהמספרה אלא גם מבית בחצר בפינת מוהליבר/עין הקורא. ושם ראיתי גם את יוכבד. עברו הרבה שנים מאז….
רק עכשיו שמתי לב שכתבת שאת מכירה אותנו. באיזה הקשר? חבל שאני לא זוכרת אותך. ואם תגידי לי שמשפחת ארקין שדודתך נישאה לבן המשפחה העניפה ממזכרת בתיה שבן משפחתם אליעזר נהרג בחיפה בפעולה של הפלמ"ח נגד הפרוז'קטורים של הבריטים שחיפשו ספינות מעפילים – אז אפשר יהיה להגיד שאנחנו קרובות משפחה, אמנם רחוקות.

דליה הלם
ניצה,אסתר התחתנה עם גרשון קופר וגרה בשכונת אברמוביץ'. אני והורי גרנו בחצר שהזכרתי שגרו שם גם משפחה רוטשילד מהקיוסק וילדים חנהלה ואחרי. באותה חצר גרה גם ורדה היום רמז בזמנו רמי זמסקי בעלה. החצר זו חוותה ב- 1948 פגיעה ישירה של פיצצת מטוס מיצרי. אירוע ידוע בעיר. אמי עבדה בחנות הכלים של סימנסקי. כאשר הייתי בת 6 עברנו לגור בזבוטינסקי 75
לא ארקין ההוא אלא ארקין אהרון, הוריו גרו בנחלת לא רחוק מאוקבה, היה לו אח נכה .

ניצה וולפנזון
עכשיו הבנתי שלא אסתר גרה בחצר על יד משפחת רוטשילד אלא אתם. אני חברה של חנה רוטשילד עד היום מאז מגוריה שם, הייתי הרבה בביתה וכך ראיתי את אסתר ואמך. וכמובן גם את ורדה שהיא קרובת משפחה שלי.

דליה הלם
ניצה וולפנזון וואו איזה הפתעה. כאשר תיפגשי את חנה היא תספר לך רבות…. היא ואורי היו שומרים עלי בלילה כאשר ההורים שלי יצאו לבלות ולפעמים עשיתי להם בעיות. חחחח

ניצה וולפנזון
דליה ,חנה נשארה בראשון אך אנחנו עברנו לחיפה. אנחנו בקשר טלפוני וחנה מדי פעם גם מגיבה פה בפייסבוק. אצלצל אליה.

דליה הלם
משפחת זמסקי הענפה הם קרובים שלי מצד אבא. אמא של מאיר זמסקי הייתה אחות של סבתא שלי , אם אבי, שמואל בונדר. אולי הכרת את אחותו הצעירה של אבי, ברכה בונדר, היא גם רקדה אם אני לא טועה, אצל חנה ריינגולד

ניצה וולפנזון
דליה ,לא הכרתי את ברכה. והנה ורדה , בנישואיה, מקשרת בינינו. סבתא שלה איטה שורץ, שגרה בחצר שהזכרנו, היא אחיינית של סבתי. רחוק אבל בכל זאת משהו…. כל טוב לך.

Hanna Hanna David
דליה, גם אני טבלתי בו ערב חתונתי…

דליה הלם
כאשר אני התחתנתי המקווה עבר ליד מגדל המים בגן המושבה ברחוב רוטשילד

Yossi Zamsky
ניצה, סבתי שיינה לייבה (יפה אהובה) ארקין. נולדה במזכרת בתיה למשפחת ארקין. אביה ישראל ארקין.

דליה הלם
יוסי, לא ידעתי שיש לך קשר משפחתי עם הארקין ההם. בראשון יש גם משפחה ארקין שאיני יודעת את הקשר. הם גרו בנחלת ליד אוקבה והבן שלהם אהרון היה הבעל של דודתי מרים, האחות הגדולה של אימי

ניצה וולפנזון
עודד ארקין (בנו של ישראל, אחיהם של, עמיהוד, אחיעזר ואליעזר ז"ל) אישר שאנחנו קרובי משפחה משום שאחי סבי אברהם אטקה אברמוביץ נישא למלכה ממשפחת (לויטה) שקשורה עם משפחת ארקין ממזכרת בתיה. איני יודעת אם יש לכם קשר למלכה זו.

Atsila Benton
ניצה, משה פלמר עבד בדרום יהודה הרבה שנים כשומר.

ניצה וולפנזון
מדובר פה על מוישה דודל ששמו האמיתי הוא משה דוד פלמר. אולי את מתכוונת למשה פלמר אחר. כי לא ידוע שמוישה דודל עבד כשומר בדרום יהודה.

Atsila Benton
אחיו של משה דודל

Aliza Bendory
ומי זוכר את כניסת השבת ? כששמענו את השופר מודיענו על זמן הדלקת נרות …

דליה הלם
עליזה, את בת מחזור שלי. אבותיה עולה לי כמובן עם גלידה שאבא שלך מכר, אם אינני טועה הגלידה הראשונה בעיר
ואי גדול של בעלך נשוי למריון (סימנסקי) ואימי עבדה בחנות הכלים שנים רבות, גם במלחמת השחרור
האח הגדול.

ניצה וולפנזון
חנה רוטשילד-קוזי שמחה כשהזכרתי אותך ומבקשת להחזיר לך דרישת שלום.

Hanna Hanna David
מקסים, עריכה נהדרת לבית הכנסת הגדול… מעניין השם שקיבל והיה לנו כמובן מאליו שנים רבות.

ניצה וולפנזון
עליזה הזכירה את כניסת השבת וקולו של השופר – בשנת 1964 צילמתי שלט במעלה רחוב רוטשילד האוסר כניסה לאזור בית הכנסת בשבת. אני משערת שהיום אין שלט כזה.

‏‏‏
ניצה וולפנזון 
והנה צילום שלט כזה מקרוב

גילי הגנן
אני מקנא בכם על הזכרונות..
רק היום לילדים אין כלום.. (סליחה יש אייפון וטאבלט)

Ariel Guttman
האמת שהיתה לנו ילדות יפה ומאד נעימה והאנשים היו פתוחים אחד לשני ולא הסתגרו כמו היום.

Atsila Benton
בתקופת הבריטים הייתה שרשרת חוסמת

Ariel Guttman
אני זוכר שלא עברו בזמן התפילה בשבת בבוקר ואחרי התפילה כן היה מעבר. אך בינינו, כמה רכבים היו אז בראשון ?

גדעון לבב
גרשון קופר היה במחזור של אחי אמנון ליבוביץ בב"ס חביב. לימים היה פסיכולוג של קורס טיס. פגשתי אותו לאחר 67 בטיול לסיני ומפרץ אילת.

דליה הלם
והוא גם נחשב לספר צמרת בתל אביב אחרי שהוא ואסתר פתחו מספרה בכיכר דיזנגוף.

ישראל פרקר
מאלבום המשפחות , מוזאון ראשון לציון :
גרשון קופר נולד בחיפה. בהיותו בן 6 עבר לראשון לציון, (שם נולדה אמו). גרשון למד בבית הספר העממי ("חביב) במושבה ובהמשך בבית הספר התיכון "מונטיפיורי" בתל אביב. שנים רבות מאוחר יותר למד סוציולוגיה וכלכלה באוניברסיטת ירושלים.
בנעוריו חבר באצ"ל (ארגון צבאי לאומי) ובהמשך, עם איחודן של תנועות המרי חבר להגנה ואף היה בין מייסדי חטיבת "גבעתי" (גדוד 10). במהלך מלחמת השחרור לחם בקרבות גדוד 52 של החטיבה, בקרבות בדרום הארץ.
שלושים שנה עסק בספרות נשים ואופנה, פתח רשת מספרות, שימש כספר של שחקניות התיאטראות הקאמרי, הבימה ובית לסין, ואף היה בעל מדור שבועי קבוע במדור אופנה בעיתון "מעריב".
לאחר שסיים את לימודיו האקדמיים עבד בחיל האוויר בחצרים כסוציולוג ועסק במיון פרחי טייס ובמעקב אחריהם במהלך ה"גיבוש". לאחר שעזב את תפקידו זה היה למנהל מחלקת הדרכה והסברה של ה"מוסד לגהות ובטיחות בעבודה".
בתמונה: גרשון קופר (חורש) לוחם "הגנה", מאבטח את החריש בשדות נחלת יהודה

דליה הלם
הכל נכון. כנראה מהכתוב בדף המוזיאון. מה שחשוב לי דרישתו הראשונה הייתה בת כיתתו והם התחתנו באחת ההפגנות במלחמת השחרור. אשתו אסתר הייתה אחותה הצעירה של אמי , יוכבד בונדר לבית דנציגר והייתה מאד כישרונות בכל מעשיה
סבי וסבתי ו-3 בנותיהן גרו ברחוב הכרמל ליד היקב. משפחת דנציגר,הם גרו בבניין שגם ממשפחת גיבשטיין הי גרים. הם היו בקומת קרקע והגיבשטיינים בקומה מעל.
לגרשון היה חבר נפש שנהרג במלחמת השחרור ושמו ארהלה שרמן. ….לבנם הראשון אסתר (דודתי) וגרשון קראו אהרון על שמו.
אם אפשר ספור דומה… לאבי שמואל בונדר היה חבר נפש, דניאל קרצבסקי, שהיה חבלן, נפל במלחמת השחרור ואבי נישבע שאם יוולד לו בן הוא יקרא אותו על שמו. כך היה בשנת 1955 נולד לי אח ושמו בישראל דן (בן דור)

Tamar Potashnikov Finkler
אחותי הייתה מסתפרת אצל גרשון ואסתר בתל אביב שנים….?

דליה הלם
יפה הם לקחו איתם מרישון הרבה לקוחות ואמי עזרה במניקיור ללקוחות
תודה ניצה. אני אוהבת מאד את חנה קוזי.