רחוב רמב"ם -מוסא (משה) עשרי

אריה רוזנברג
מוסא (משה) עשרי,מרבה נשים-מרבה שמחה
הפעם סיפורי ייסוב אודות דמות מיוחדת במינה מוסא עשרי יהודי יליד תימן חשוך ילדים שהתגורר עם שתי נשותיו ב-רמב"ם 17 "ברישון".
מי אתה מוסא עשרי ?
מוסא נולד בתימן בשנת 1895. הוא  עלה ארצה בצעירותו והתגורר בשכונת רמב"ם .
היהודי היה איש חזק במיוחד בעל ידי ברזל ואצבעות ענקיות שלפעמים אנו ילדי השכונה תהינו כיצד הוא היה מגרד באוזניו…
בשנות טרום המדינה שימש כשוטר במשטרה הבריטית ולאחר מכן בתחילת ימי המדינה היה חקלאי ומעבד פרדסים .
לאיש היו שתי נשים אסתר שכונתה נונו, ו-צרתה שנקראה ברכה.
כל בוקר היה מוסא רותם חמורו הקפריסאי הגדול ויוצא לעבד את הפרדסים. לא פעם אחרי הצהרים היינו ממתינים למוסא בתחילת השכונה והוא היה עוצר העגלה ומעלה אותנו לשבת לידו ונותן בידינו את המושכות כדי שנכניס החמור לאורווה.
האנשים היו מקדימים לו בוקר טוב והוא הייתה לו אימרה שחזר ואמר אותה מבלי להתעייף "מרבה נשים-מרבה שמחה".
לא פעם היה מוסא מצרף אליו אחד מהילדים כדי שיסייע לו בעבודות הפרדס ובתמורה היה נותן שק יוטה מלא בתפוזים או אפילו כמה גרושים כשכר יום העמל.
בשכונתנו רווח לו סיפור שפעם בימים מוקדמים יותר ניסה מוסא לרתום חמור לעגלה אך החמור היה עקשן וסרב להישמע להוראות בעליו. מוסא,בכעסו כי רב נגח בראש החמור וזה נפל ומת. פעם אחרת היה לו חמור שהכל שעשה היה הפוך. כשהיה רתום לעגלה הסכים ללכת אך ורק לאחור כשהתירו אותו הלך קדימה כדרכם של חמורים.
עד היום אני נזכר בכאב ב-זוגייה (מה שאנו כינינו בערבית רפסויה) אותה "העניק" לי החמור כשהרגזתי אותו.
זמן רב לקח למוסא לאלף חמור מיוחד זה.
בתחילת שנות החמישים הייתה מכת ארבה בישראל ואני זוכר איך מוסא אסף אותנו הילדים צייד אותנו בפחים גדולים, שבעברם שימשו לאכסון זיתים או מלפפונים וכל ילד אסף ומילא את הפחים בחגבי הארבה הידועים בפרוטאין העשיר שהם מכילים. לאחר מכן היינו אוכלים החגבים לאחר שצלינו אותם על האש(טעם של צ'יפס).
לכל המקפידים בנושאי כשרות, אכילת הארבה מותרת וכשרה אף למהדרין.
שתי נשים היו לו למוסא...
כילדים היינו סקרנים מאוד לדעת מה קורה מעבר לתריסים בביתו של מוסא ואיך מסתדרות בינן שתי נשותיו.
בכל זאת מוסא היה היחיד בשכונה שהיו לו שתי נשים ולא פעם שמענו את המבוגרים מדברים על "התופעה". לא פעם היינו מתקרבים חרש אל תריסי העץ ומציצים מבעד לחרכים אך תמיד הייתה ההרמוניה שורה בבית. כל אחת מהנשים ידעה את מקומה.
אחרית דבר
מוסא שהיה אדם אמיד ותרם לבתי כנסת ולמשפחות נזקקות נפטר בגיל 104 שבע ימים ומעשים יהי זכרו ברוך .
בתמונות:
מוסה עשרי ושתי נשותיו
מוסה עשרי כשוטר במשטרת המנדט הבריטי

תגובות לרשומה בפייסבוק:

ניצה וולפנזון
תודה אריה, למדנו פרק מעניין בהיסטוריה של ראשון.

עדי עוקשי
אריה , יפה סיפרת , מחמם את הלב להיזכר באחד מהדמויות הנפלאות של שכונת רמב"ם , ותבורך באם תמשיך בדרכך , כי היו שם עוד רבים , וכל אחד ואחד מהם היה בו משהו מן המרתק . יחיא יהוד , סימבול , יונה לוי , הרב הגאון זכריה מדמוני , משפחת סייבי לדורותיה , בן ארצי ,…ראה עוד

Edna Rimon
חתיכת התרגשות! הסטוריה צנועה וגדולה!

Hanna Hanna David
נוסטלגיה במיטבה בפי אריה המיטיב לתאר…

Arie Rozenberg
תודה לכל המגיבים, הנה שלט בשלוש שפות ובשלט נכתב ״רחוב רמב״ם״

עליזה רוזנבלום
הסיפור מקסים וכתוב בצורה מרתקת…