שרה שלף
תודה ישראל .תודה שהקשבת ואולי נקדים ונאמר : תודה שהיה לך חשוב לשמוע עוד צד של ההיסטוריה. מזוית אחרת.
הסיפור ( ויש עוד הרבה) מוקדש להורי ז"ל שבאו מהתופת למדינה הצעירה שהתקשתה להכיל ולעכל את כולם ולכל תושבי המעברות באשר הם ממזרח ומערב
ניצה וולפנזון
ראיון מאלף שכדאי שרבים יאזינו לו, לא רק חברי הקבוצה. לכן טוב שהועבר גם ליוטיוב. כל הכבוד הן לשרה והן לישראל!.
Ilana Muskal
מרתק להקשיב ולעשות סדר בזיכרונות. זוכרת היטב את שרה והוריה. עד לסרטון הזה לא ידעתי לשבץ את השם שרה שלף לדמות. זוכרת את ההורים והאחות. כזכור לי קנו בחנות הנעליים שלנו " נעלי ארליך". יש ערך רב לסיפור הזה , כדי להבין את התקופה והתהליכים החברתיים שהתרחשו במושבה ובארץ. תודה מעומק הלב לשרה ול ישראל פרקר. יוזמה מבורכת. כעשור שנים אחרי הסיפור שלך הקשור לדירה בבית יד לבנים, הגעתי לשם לסבתא של רותי ואורה , היום אינני יודעת להסביר את הפערים בסיפור המקום. אני סגרתי הרבה פערים דרך הסיפור הזה. תודה רבה⚘
טובה אלק
מרגש, סיפורים של ילדות ראשונית, ילדותנו.
Hanna Hanna David
שרה׳לה יקרה, כושר התאור שלך נפלא, רהוט ומרתק, זו היתה ילדותנו…
הסתפקנו במועט והיינו מאושרים
כואב הלב לראות היום את הההסתה לפילוג בעם ישראל .
תודה לך
תודה לישראל שהביא את דבריך הרהוטים.
כך זוכרת את ילדותי ואפילו שהגננת לקחה אותי ואת אמי ליונה עדיני ואמרה לו מה שאמרו לך שאין לי מה לעשות יותר בגן, הוא בחן אותי ובקש שאסדר קרונות של רכבת וקטר. ילדה שעד גיל הרבה יותר מאוחר לא ראתה ולא ידעה מה זו רכבת, סידרתי את הקרונות ונשארתי עם הקטר ביד, פעם שמתי מצד אחד ואחר כך מצד שני… ואז פסק הילדה הולכת לבית הספר!
התחלתי ללמוד בכתה א׳ בביה״ס ״בארי״. כילידת פברואר הייתי אז כבת חמש…
הסיפור שלך חי ובועט כאילו קרה אתמול, איזה יופי
Hanna Hanna David
Sarah Shelef יש עוד הרבה סיפורים מאד מקבילים בחיי שתינו… כל כך היטבת לתאר…
עמליה רוזנבוש נבון
הקשבתי
ואני ככה חושבת מה לומר
אז קודם תודה לישראל על שהשכלת לראיין את שרה ולך שרהל'ה שאני מכירה שנים רבות הצלחת לרגש עד דמעות
הכל מסופר כל כך יפה מלא רגש ומעניין
רק שמחה ובריאות
בתיה נוי
"הפסדת" את מעברת באר יעקב, שם גדל בעלי. חחה.. הוא מספר שבשנת 51,ירד כזה שטפון, שהוא מצא את עצמו, ילד קטן, "שט" במיטת הסוכנות שלו בנהר שיצר השיטפון..ראיתי את הסדרה, המגמתית לדעתי, "מעברות". לפי סיפורי עולי המזרח, את עולי אשכנז, חילצו מהר מהמעברה, כי חשבו שמגיע להם יותר, וגם בגלל שהיו להם מעט ילדים. ואילו את העולים מהמזרח, שהיו להם הרבה ילדים, השאירו במעברה, כי אי אפשר היה לתת להם דירות גדולות. אז – נכון. לפליטי המחנות, הגיע הכל. מצטערת שאני צריכה להגיד את זה. אבל מסתבר שכנראה, אילו הזכרונות שנשאו איתם עולי המזרח, כי היה מי שיפמפם להם את המוח. ועל הזכרונות הללו, שחלקם הם אגדה, הם פתחו שנאה לממסד של אז, הממסד האשכנזי.. הם צריכים להגיד תודה על המאמצים שעשה הממסד כדי להעלות אותם ארצה. מי שרצה, השתחרר מהמעברה. הוציא אותה מחייו. מי שלא רצה, נשאר במעברה, גם אם הצליח לצאת ממנה פיזית.. והורי, אבי יליד הארץ, ואימי שהגיעה לכאן לפני תשעים ושש שנים, גרו בוילה? גרו בצריף.. דרגה אחת מעל הפחון. אבי היה עסוק יחד עם חבריו בבניית הארץ (עלה לחניתה), והגנה עליה (שרת בהגנה). ולמרות זאת, בתחילת שנות החמישים, גם הם נתנו לילדים אבקת ביצים, וגם הם קנו בתלושים.. גורל אחד היה לכולם.. רק יש מי שהיום, ממנף את זה לשנאה ולהפרדה..
Adi Segal
צודקת בכל מילה שכתבת !
עמליה פרנק
בתיה נוי בתיה כל מילה סלע .מי שרצה יצא מהמעברה ועד היום הסטיגמה שבמעברות שוכנו רק המזרחים .גם התכנית בטלויזיה שידרה זאת. מעניין מי נתן לאבי החלוץ בית מי פירנס את המשפחה כשהוא שירת בהגנה ועסק בעליה ב.
בתיה נוי
עמליה פרנק פתאום שכחו מה היה כאן לפני קום המדינה. כאילו היא הוקמה ע"י אילו שישבו במעברות. כך מוחקים הסטוריה.
Tami Yaoz Katz
קראו את ספרו של אלי עמיר ״רוכב האופניים״
חובה!!!
בנושא העליה ארצה, החיים הצנועים והנתינה הרבה גם למעברות, פס כוחי מלהסביר. הפכנו לעם מפולג וחבל.
תודה לכם על הסרטון המאלף ומרגש.
Tami Yaoz Katz
שמעתי את אלי עמיר בסידרה מעברות. אני יודעת מהן דעותיו הפוליטיות.. ובכל זאת, בסידרה, נשמע כאילו הוא מאשים, בין השורות, את הממסד של אז.
Hanna Hanna David
יכול להיות שנעשו שגיאות של הממסד בתחילת דרכה של המדינה, אך אל לנו לשכוח את הדבר החשוב מכל, הדור ההוא הקים לנו את מדינת ישראל ! כמו כן אסור לנו לשפוט בראיה של זמננו עכשיו את הנעשה בתקופה שונה מאד מהרבה אספקטים.
מה שכואב שלא לומדים מהעבר איך לשפר את העתיד.
ימים יגידו ואנחנו לא נהיה כאן ולא נדע.
Hanna Hanna David
אגב, דובי בעלי ומשפחתו היו במעברה ביבנה, באוהל שממש כמו שמתארת בתיה מצאו את עצמם בלי האוהל בסערות בחורפים הקשים של אז ונשרפים השמש הקיצית. ולמרות זאת לא התלוננו ושמחו שיש לעם היהודי מדינה משלו שיצאו מהתופת אחרי השואה.
כל גברי המשפחה שלנו הם לוחמים קרביים שעברו את מלחמות ישראל ומה שבינהם ודובי בעלי אף הקים יחידה קרבית בצה״ל. הכל בלי למחות שעשינו יותר או מגיע לנו.
בסביבה שאני גדלתי ובמשך השנים לא היתה אפליה והכל נרגע, לכן אינני מבינה למה לעורר שוב את השסע של אשכנזים ומזרחיים. יש אנשים טובים משני הצדדים ויש פחות. מדינת ישראל כל כך חשובה לנו ואסור להחריבה מבפנים.
Hanna Hanna David
מעירים את השסע מסיבות פוליטיות בלבד ובגלל הצורך בהשרדות של המנהיג העליון.. הממלכתיות – נעלמה.. בשנות החמישים והשישים, היתה כאן תרבות מגוייסת כדי ליצור איחוד בין כל הגלויות.. כור היתוך. היום יוצרים תרבות מגוייסת לצורך הסתה והפרדה..
עמליה פרנק
כל הכבוד שרה הגיע הזמן שישמע קולם של תושבי המעברות עולי מזרח אירופה ניצולי המחנות .חבל שבתכנית על המעברות לא נשמע קולכם.
נחמה חומרי
ישראל. שמעתי וראיתי את העדות המוקלטת. א. מאוד התרגשתי. ב. תבורך כי זה חשוב להראות כיצד היו החיים בשיכוני המזרח בשנות החמישים. ג. הדוברת מדברת לעיניין ומתארת באופן מאוד אמיתי את סיפורה האישי שמשקף סיפור של רבים. תבורך תבורך. כל הכבוד.
עדנה גולן
הקשבתי לכל מילה בהתרגשות עצומה…את זכורה לי היטב כמיוחדת ועוצמתית עוד כתלמידה ברמז, בה עבדתי כמורה צעירה. ברור לי עכשיו יותר מאין שאבת את המיוחדות….כל הכבוד לך ורוב בריאות ונחת!
Sarah Shelef
עדנה גולן תודה . אכן רמז היה בית ספר לחיים כשאתם המורים הצעירים , עשיתם עבודת קודש.
מחק או הסתר את זה
זאב דורות
שמעתי בסבלנות את ספור חייה. מאשר חלקים רבים שהיו ידועים לי. מרתק. זאב דורות( הבן של מיכאל דורות שהוזכר כמנהל בי' הס רמז).
Sarah Shelef
זאב דורות .ריגשת אותי. זוכרת אותך ואת בתיה כסטודנטים צעירים…את אמך המורה למלאכה, חיה שגרמתי לה עוגמת נפש עם ידי השמאליות.
שרה שלף
תודה ישראל .תודה שהקשבת ואולי נקדים ונאמר : תודה שהיה לך חשוב לשמוע עוד צד של ההיסטוריה. מזוית אחרת.
הסיפור ( ויש עוד הרבה) מוקדש להורי ז"ל שבאו מהתופת למדינה הצעירה שהתקשתה להכיל ולעכל את כולם ולכל תושבי המעברות באשר הם ממזרח ומערב
ניצה וולפנזון
ראיון מאלף שכדאי שרבים יאזינו לו, לא רק חברי הקבוצה. לכן טוב שהועבר גם ליוטיוב. כל הכבוד הן לשרה והן לישראל!.
Ilana Muskal
מרתק להקשיב ולעשות סדר בזיכרונות. זוכרת היטב את שרה והוריה. עד לסרטון הזה לא ידעתי לשבץ את השם שרה שלף לדמות. זוכרת את ההורים והאחות. כזכור לי קנו בחנות הנעליים שלנו " נעלי ארליך". יש ערך רב לסיפור הזה , כדי להבין את התקופה והתהליכים החברתיים שהתרחשו במושבה ובארץ. תודה מעומק הלב לשרה ול ישראל פרקר. יוזמה מבורכת. כעשור שנים אחרי הסיפור שלך הקשור לדירה בבית יד לבנים, הגעתי לשם לסבתא של רותי ואורה , היום אינני יודעת להסביר את הפערים בסיפור המקום. אני סגרתי הרבה פערים דרך הסיפור הזה. תודה רבה⚘
טובה אלק
מרגש, סיפורים של ילדות ראשונית, ילדותנו.
Hanna Hanna David
שרה׳לה יקרה, כושר התאור שלך נפלא, רהוט ומרתק, זו היתה ילדותנו…
הסתפקנו במועט והיינו מאושרים
כואב הלב לראות היום את הההסתה לפילוג בעם ישראל .
תודה לך
תודה לישראל שהביא את דבריך הרהוטים.
כך זוכרת את ילדותי ואפילו שהגננת לקחה אותי ואת אמי ליונה עדיני ואמרה לו מה שאמרו לך שאין לי מה לעשות יותר בגן, הוא בחן אותי ובקש שאסדר קרונות של רכבת וקטר. ילדה שעד גיל הרבה יותר מאוחר לא ראתה ולא ידעה מה זו רכבת, סידרתי את הקרונות ונשארתי עם הקטר ביד, פעם שמתי מצד אחד ואחר כך מצד שני… ואז פסק הילדה הולכת לבית הספר!
התחלתי ללמוד בכתה א׳ בביה״ס ״בארי״. כילידת פברואר הייתי אז כבת חמש…
הסיפור שלך חי ובועט כאילו קרה אתמול, איזה יופי
Hanna Hanna David
Sarah Shelef יש עוד הרבה סיפורים מאד מקבילים בחיי שתינו… כל כך היטבת לתאר…
עמליה רוזנבוש נבון
הקשבתי
ואני ככה חושבת מה לומר
אז קודם תודה לישראל על שהשכלת לראיין את שרה ולך שרהל'ה שאני מכירה שנים רבות הצלחת לרגש עד דמעות
הכל מסופר כל כך יפה מלא רגש ומעניין
רק שמחה ובריאות
בתיה נוי
"הפסדת" את מעברת באר יעקב, שם גדל בעלי. חחה.. הוא מספר שבשנת 51,ירד כזה שטפון, שהוא מצא את עצמו, ילד קטן, "שט" במיטת הסוכנות שלו בנהר שיצר השיטפון..ראיתי את הסדרה, המגמתית לדעתי, "מעברות". לפי סיפורי עולי המזרח, את עולי אשכנז, חילצו מהר מהמעברה, כי חשבו שמגיע להם יותר, וגם בגלל שהיו להם מעט ילדים. ואילו את העולים מהמזרח, שהיו להם הרבה ילדים, השאירו במעברה, כי אי אפשר היה לתת להם דירות גדולות. אז – נכון. לפליטי המחנות, הגיע הכל. מצטערת שאני צריכה להגיד את זה. אבל מסתבר שכנראה, אילו הזכרונות שנשאו איתם עולי המזרח, כי היה מי שיפמפם להם את המוח. ועל הזכרונות הללו, שחלקם הם אגדה, הם פתחו שנאה לממסד של אז, הממסד האשכנזי.. הם צריכים להגיד תודה על המאמצים שעשה הממסד כדי להעלות אותם ארצה. מי שרצה, השתחרר מהמעברה. הוציא אותה מחייו. מי שלא רצה, נשאר במעברה, גם אם הצליח לצאת ממנה פיזית.. והורי, אבי יליד הארץ, ואימי שהגיעה לכאן לפני תשעים ושש שנים, גרו בוילה? גרו בצריף.. דרגה אחת מעל הפחון. אבי היה עסוק יחד עם חבריו בבניית הארץ (עלה לחניתה), והגנה עליה (שרת בהגנה). ולמרות זאת, בתחילת שנות החמישים, גם הם נתנו לילדים אבקת ביצים, וגם הם קנו בתלושים.. גורל אחד היה לכולם.. רק יש מי שהיום, ממנף את זה לשנאה ולהפרדה..
Adi Segal
צודקת בכל מילה שכתבת !
עמליה פרנק
בתיה נוי בתיה כל מילה סלע .מי שרצה יצא מהמעברה ועד היום הסטיגמה שבמעברות שוכנו רק המזרחים .גם התכנית בטלויזיה שידרה זאת. מעניין מי נתן לאבי החלוץ בית מי פירנס את המשפחה כשהוא שירת בהגנה ועסק בעליה ב.
בתיה נוי
עמליה פרנק פתאום שכחו מה היה כאן לפני קום המדינה. כאילו היא הוקמה ע"י אילו שישבו במעברות. כך מוחקים הסטוריה.
Tami Yaoz Katz
קראו את ספרו של אלי עמיר ״רוכב האופניים״
חובה!!!
בנושא העליה ארצה, החיים הצנועים והנתינה הרבה גם למעברות, פס כוחי מלהסביר. הפכנו לעם מפולג וחבל.
תודה לכם על הסרטון המאלף ומרגש.
Tami Yaoz Katz
שמעתי את אלי עמיר בסידרה מעברות. אני יודעת מהן דעותיו הפוליטיות.. ובכל זאת, בסידרה, נשמע כאילו הוא מאשים, בין השורות, את הממסד של אז.
Hanna Hanna David
יכול להיות שנעשו שגיאות של הממסד בתחילת דרכה של המדינה, אך אל לנו לשכוח את הדבר החשוב מכל, הדור ההוא הקים לנו את מדינת ישראל ! כמו כן אסור לנו לשפוט בראיה של זמננו עכשיו את הנעשה בתקופה שונה מאד מהרבה אספקטים.
מה שכואב שלא לומדים מהעבר איך לשפר את העתיד.
ימים יגידו ואנחנו לא נהיה כאן ולא נדע.
Hanna Hanna David
אגב, דובי בעלי ומשפחתו היו במעברה ביבנה, באוהל שממש כמו שמתארת בתיה מצאו את עצמם בלי האוהל בסערות בחורפים הקשים של אז ונשרפים השמש הקיצית. ולמרות זאת לא התלוננו ושמחו שיש לעם היהודי מדינה משלו שיצאו מהתופת אחרי השואה.
כל גברי המשפחה שלנו הם לוחמים קרביים שעברו את מלחמות ישראל ומה שבינהם ודובי בעלי אף הקים יחידה קרבית בצה״ל. הכל בלי למחות שעשינו יותר או מגיע לנו.
בסביבה שאני גדלתי ובמשך השנים לא היתה אפליה והכל נרגע, לכן אינני מבינה למה לעורר שוב את השסע של אשכנזים ומזרחיים. יש אנשים טובים משני הצדדים ויש פחות. מדינת ישראל כל כך חשובה לנו ואסור להחריבה מבפנים.
Hanna Hanna David
מעירים את השסע מסיבות פוליטיות בלבד ובגלל הצורך בהשרדות של המנהיג העליון.. הממלכתיות – נעלמה.. בשנות החמישים והשישים, היתה כאן תרבות מגוייסת כדי ליצור איחוד בין כל הגלויות.. כור היתוך. היום יוצרים תרבות מגוייסת לצורך הסתה והפרדה..
עמליה פרנק
כל הכבוד שרה הגיע הזמן שישמע קולם של תושבי המעברות עולי מזרח אירופה ניצולי המחנות .חבל שבתכנית על המעברות לא נשמע קולכם.
נחמה חומרי
ישראל. שמעתי וראיתי את העדות המוקלטת. א. מאוד התרגשתי. ב. תבורך כי זה חשוב להראות כיצד היו החיים בשיכוני המזרח בשנות החמישים. ג. הדוברת מדברת לעיניין ומתארת באופן מאוד אמיתי את סיפורה האישי שמשקף סיפור של רבים. תבורך תבורך. כל הכבוד.
עדנה גולן
הקשבתי לכל מילה בהתרגשות עצומה…את זכורה לי היטב כמיוחדת ועוצמתית עוד כתלמידה ברמז, בה עבדתי כמורה צעירה. ברור לי עכשיו יותר מאין שאבת את המיוחדות….כל הכבוד לך ורוב בריאות ונחת!
Sarah Shelef
עדנה גולן תודה . אכן רמז היה בית ספר לחיים כשאתם המורים הצעירים , עשיתם עבודת קודש.
מחק או הסתר את זה
זאב דורות
שמעתי בסבלנות את ספור חייה. מאשר חלקים רבים שהיו ידועים לי. מרתק. זאב דורות( הבן של מיכאל דורות שהוזכר כמנהל בי' הס רמז).
Sarah Shelef
זאב דורות .ריגשת אותי. זוכרת אותך ואת בתיה כסטודנטים צעירים…את אמך המורה למלאכה, חיה שגרמתי לה עוגמת נפש עם ידי השמאליות.