ב1911 יצאה חוברת לתיירים המעוניינים לבקר בפלשתינה.
אחד המקומות המוצעים לביקור היא המושבה ראשון לציון.
קיצרתי הרבה את המפורסם בחוברת, והשמטתי את רוב המקומות הרבים מחוץ לראשון.
מעניין איך הגיעו אז לארץ, ומה הציעו לבקר ולראות במושבתנו:
המדריך המקוצר לתייר היהודי בפלשתינה, הוצאת "קדימה", וילנה, 1911
המדריך הוא מסמך היסטורי מרתק שנכתב בשנת 1911 עבור יהודים במזרח אירופה והאימפריה הרוסית אשר רצו לבקר בפלשתינה ובמושבות היהודיות הרבות שהוקמו בה בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20.
הספר נכתב ברוסית ותורגם בשנת 2018.
הוצאת "קדימה", וילנה, 1911
עורכים: טיפ. בר. ד. , ח. ילובצר
תרגום: ויטלי דובוב-דותן, 2018
הנסיעה
ההגעה לפלשתינה מרוסיה היא בדרך כלל דרך קו אודסה-קונסטנטינופול. עם זאת ישנן דרכים נוספות: דרך טרייאסטה [איטליה] או קונסטאנצה [רומניה]. הדרך דרך גנואה [איטליה] או מרסיי [צרפת] אורכת בדיוק כמו הדרך מטרייאסטה או קונסטנצה
הפלגה דרך אודסה
אונית קיטור יוצאת פעם בשבוע מאודסה ליפו . האוניה יוצאת בשבת והנסיעה אורכת 12-13 ימים (מסלול מעגלי). כמו כן בימי חמישי יוצאת אוניה נוספת מאודסה לקונסטנטינופול ואלכסנדריה ושם יש להחליף לאוניה אחרת המגיעה ליפו.
(סה"כ אורך ההפלגה בקו 9 ימים).
עדיף לנסוע בקו הראשון, היות שהוא זול יותר ובנוסף, מסוף הקיץ ועד דצמבר, על אוניות המגיעות ממצרים מוטלת קרנטינה [עוצר ימי המוטל על אוניות בהן יש חשד להתפרצות מגיפה. העוצר יכול להימשך אף 40 ימים].
על פי ההסכם שנחתם בין הוועד הפלשתיני ואיגוד השיט והמסחר של רוסיה, נוסעים אשר מגיעים לפלשתינה בתמיכת הוועד הפלשתיני יהיו זכאים להנחה משמעותית במחירי כרטיסי הנוסעים והכבודה.
דרכונים
דרכון בינלאומי ניתן לקבל גם באודסה. לשם כך יש להגיע עם אישור מהגורם השולח או אישור מהמשטרה על כך כי אין לכם מניעה לצאת לחו"ל. יש להגיע עם המסמכים 6 ימים מראש לאודסה. על האישור צריך להיות רשום: "לצורך הצגה למנהל העיר אודסה"
תקופת הנסיעה המומלצת
התקופה הטובה ביותר לביקור בפלשתינה היא אפריל-יוני, לאחר תום הגשמים.
נוסעים המגיעים בעונת החורף מנובמבר ועד מרץ צריכים לצפות לים סוער בכניסה לנמל. הים הסוער יאלץ את האוניה להמשיך לעגינה בביירות או בפורט סעיד.
גם הגשם יכול לעכב ולהאט את מסעכם בפלשתינה במספר ימים היות שלאחר גשמים עזים ישנן דרכים חסומות שלא ניתן לעבור דרכן.
תיירים המגיעים בין יולי לאוקטובר צריכים לקחת בחשבון שהם יחוו חום עז, השדות יהיו יבשים והעצים והדרכים יהיו מכוסים באבק.
בגדים וציוד למסע
בתקופה הגשומה בין נובמבר לאפריל צפוי להיות קר, בעיקר בירושלים הנמצאת בגובה ההר ובהרי הגליל כך שמוכרחים להצטייד בבגדי חורף.
בקיץ, ממאי ועד אוקטובר, מומלץ לתיירים להצטייד בבגדים קלילים ובהירים אשר ניתן לרכוש במחירים נוחים בפלשתינה עצמה. מומלץ להצטייד במגפי רכיבה (בפלשתינה תאלצו לעבור דרכים רבות ברכיבה), מימיית שדה עטופה בלבד ואקדח (מסוג Revolver), למרות שלמען האמת אין בו צורך בדרכים בפלשתינה, היות שהן בטוחות למדי, אך אם תחליטו לטייל באזורים מבודדים יותר של האזור מומלץ שתישאו עמכם את האקדח.
כינין [תרכובת ארומטית המשמשת בעיקר כתרופה לטיפול בקדחת הביצות] ואבקה נגד חרקים נחוצים בחלק מבתי המלון הקטנים בפלשתינה, ניתן לרכוש בפלשתינה עצמה.
מטבע ושערי חליפין
המטבעות הנפוצים ביותר בפלשתינה הם בישליק, מג'ידי ומטליק. בישליק הוא מטבע נחושת (שווה ערך 56 סנט = 21 קאפייקה), מג'ידי הוא מטבע כסף (שווה ערך 4.20 פרנק = 1.57 רובל).
1 מג'ידי = 7.5 בישליק
1 בישליק = 10 מטליק
ישנם מטבעות של חצי מג'ידי, רבע מג'ידי (כסף), חצי בישליק ומטבע של שני מטליק (נחושת).
שימו לב שמטבעות הכסף הצרפתיים מתקבלים רק בערים הגדולות ובמקומות מסויימים מאוד.
תנאי אקלים וסניטציה
פלשתינה לחלוטין ידידותית לבריאות, במיוחד באביב ובקיץ. בימים החמים מומלץ להימנע מאכילת בשר. כמו כן מומלץ להימנע משתיית מים טריים אם הם לא ממקור מים מוסדר או מעיין טבעי ואינכם בטוחים במקורם.
בחורף, המלריה מאוד נפוצה ומומלץ לנטול "כינין" כפעולת מנע להידבקות.
ירידה מהאוניה ביפו או חיפה
אוניות הקיטור אינן יכולות להגיע עד החוף עצמו, לא בנמל יפו ולא בנמל חיפה ועוגנות במרחק וֶרְסְטָה אחת מהחוף (כ-1000 מ'). המעבר לחוף מתבצע על גבי סירות, מעבר לא נוח במיוחד במים סוערים אך לא מסוכן.
המחיר להעברה מהאוניה לחוף (כולל הכבודה) הוא בין 2-5 פרנק (0.75-1.87 רובל)
נמל יפו, רציף העברת נוסעים ומטענים לספינות ואוניות מפרש וקיטור העוגנות במים העמוקים. שלהי המאה ה-19 ראשית המאה ה-20
ביקורת מכס
ביקורת המכס של הכבודה היא פשוטה ואורכת דקות ספורות. אין היום כבר צנזורה על ספרים. הכנסת נשק חם אסורה.
נסיעות
לעיתים אין מנוס משכירת כרכרה או בהמת משא (סוס, חמור או פרד). מחיר כרכרה כולל בתוכו בדרך כלל גם 3 סוסים הנדרשים, לאור מצבם הרעוע של הדרכים ואלו יכולים לשאת בין 2-4 נוסעים. לחלופין ניתן לשכור רכב משא ממונע (furgón) אמריקאי המתאים ל-5-6 אנשים ועלותו בין 20-30 פרנק ליום (7.50-11.25 רובל), תלוי בעונה.
סוסים וחמורים אשר נשכרים ע"י תיירים הם ידידותיים לחלוטין לבני אדם כך שגם נוסעים לא מיומנים יכולים לרכב עליהם. אנשים בוגרים, אשר לא יודעים לרכב על גבי בהמה גבוהה, כדאי שיקחו פרד.
דואר וטלגרף
ישנם סניפים של הדואר והטלגרף התורכי בכל הערים ובכל הכפרים הגדולים. בחלק קטן מהמקומות מתקבלות טלגרמות בערבית בלבד.
מושבות ביהודה מדרום ומזרח ליפו
ראשון לציון – יש לנסוע מיפו על כביש ירושלים דרך מקווה ישראל, משם לרדת לדרך הכפרית לאורך הדיונות הגבוהות. לאחר כחצי שעה נסיעה תגיעו לראשון לציון. ישנו אומניבוס היוצא מיפו למושבה מדי יום, אך רק אחר הצהריים, מחיר הנסיעה הוא 1.5 בישליק.
ראשון לציון היא המושבה היהודית הראשונה בפלשתינה שהברון רוטשילד לקח תחת חסותו. מרתפי יין עצומים בגודלם, המרכז הראשי של תרבות ייצור היין בפלשתינה.
בסוף הרחוב הראשי ניצב בית כנסת, מולו יש סניפים של הדואר האוסטרי והדואר הגרמני.
במושבה מתגורר דרך קבע רופא (ד"ר ויצברד) ויש בית מרקחת. פרדס תפוזים גדול ופארק עם שדרת דקלים מקסימה, השייך לברון רוטשילד.
במושבה ישנו בית קהילה ("בית העם"), גן ילדים, בית ספר, מלון "בלקינד" (ארוחת צהריים עולה 2 פרנק).
במרחק 3/4 שעה מראשון נמצאת:
ואדי חנין – מושבה קטנה המורכבת משתי קבוצות בתים נפרדות: נס ציונה ותל אביב. ייצור יין וגידול תפוזים ושקדים.
שנת הקמה מספר תושבים שטח בדונם ענפי עיסוק
ראשון לציון 1882 1,000 13,000 ייצור יין, שקד, דגנים
ואדי חנין 1882 200 2,000 תפוזים
רחובות 1890 600 14,000 כרמים, תפוזים, שקד, עצי זית, דגנים
ניצה וולפנזון
מעניין שאז, כפי שמסופר, היה כבר בית מלון – מלן בלקינד. יש בידי ספר חשוב עב כרס "מי יתנני במדבר מלון אורחים" מאת ד"ר פדרו זוניגה. מחקר מקיף ומפורט אודות בתי המלון של פעם. מתברר שהמלון הנ"ל של בלקינד נקרא "עין הקורא". ניסיתי בזמנו לברר באיזה רחוב היה וקיבלתי תשובות שונות. מצרפת תמונה מתוך הספר ומבקשת לא להעתיק ללא מתן קרדיט לבעל הספר.
יתכן שבתמונה הוא שמשון בלקינד אבי המשפחה המורחבת.
Adi Segal
ניצה מכיר את התמונה , כתבת שיתכן שהאיש בתמונה הוא שמשון בלקינד לדעתי בתמונה זה איתן. אביו בלקינד שמשון מזוקן תמיד בתמונות. בנוסף לכך הגדלתי את התמונה ותווי הפנים והשיער נראים כשל איתן.
Hanna Hanna David
Hanna Hanna David
על זה נאמר: כל הדרכים מובילות לראשון לציון!
ישראל פרקר
כן, כבר לפני 108 שנים הן הובילו. ואני בטוח שאם ישומר מתחם יקבי כרמל (סמוך לאחרית הימים), ויוקם בו מוזיאון היין הישראלי, כל הדרכים המובילות לראשון לציון תהיינה עמוסות בעולי רגל לעיר היין.
ניצה וולפנזון
בינתיים נתברר שמלון "עין הקןרא" של משפחת בלקינד היה תקופה מסויימת בבית בלקינד בפינת ירושלים/ביל"ו ויש גם פרסומת יפה של בית המלון באלבום המשפחות -שמשון בלקינד http://www.gen-mus.co.il/person/?id=463
Adi Segal
ניצה וולפנזון
עדי, התכתבתי עם נעמן בלקינד ולדעתו מי שעומד בתמונה של בית המלון הוא כפי ששערת הוא איתן ולא שמשון.
Tami Yaoz Katz
תבורכו, ישראל וניצה???